-
חצילדת לנוגה ומיה !
[fusion_builder_container hundred_percent="yes" overflow="visible"][fusion_builder_row][fusion_builder_column type="1_1" background_position="left top" background_color="" border_size="" border_color="" border_style="solid" spacing="yes" background_image="" background_repeat="no-repeat" padding="" margin_top="0px" margin_bottom="0px" class="" id="" animation_type="" animation_speed="0.3" animation_direction="left" hide_on_mobile="no" center_content="no" min_height="none"] בלי ששמנו לב, ככה עפה לה חצי שנה. מיה ונוגה בנות חצי שנה. זה לא נתפס. איך שאני לא הופכת את זה, לא יתכן ששתי האפרוחיות המתוקות האלה שרק לפני שניה […]
-
התחלנו לזחול, כמעט שיניים, היינו בבריכה, אוטוטו חצי שנה..
[fusion_builder_container hundred_percent="yes" overflow="visible"][fusion_builder_row][fusion_builder_column type="1_1" background_position="left top" background_color="" border_size="" border_color="" border_style="solid" spacing="yes" background_image="" background_repeat="no-repeat" padding="" margin_top="0px" margin_bottom="0px" class="" id="" animation_type="" animation_speed="0.3" animation_direction="left" hide_on_mobile="no" center_content="no" min_height="none"] הייתי בטוחה שעם כל זה שנוגה ומיה הן ילד "שני שלישי" , אני פחות אתרגש מכל מה שקורה איתן. שמעתי מהרבה חברות שלי שבילד שני את לא מתרגשת כבר, אבל טעיתי […]
-
תהיי קטנה, אני אהיה גדולה גם בשבילך – דורין
בתקופה הראשונה, של ההריון, ועד שיהלי הגיעה לגיל שנה, תיעדתי בכתב את כל מה שעבר עלינו, מהחשש שאשכח, ובדיעבד אני מבינה, שבצדק. מיד אחרי התאונה, כתבתי לה: "אנחנו נשארנו כאן, עם השאלות והתהיות. אבל החיים שלנו זה כמו ליפול לאמצע סיפור, מבלי לדעת את התחלה ואת הסוף, וחבל לי שאת צריכה להבין את זה כבר בבטן. את בטח תגדלי ותשאלי שאלות, אבל לא יהיה לי כל-כך מה לענות לך, בגלל שגם אמא לא מבינה למה מישהו כ"כ צעיר צריך להפוך לאבא מתחת למצבה טריה, אמא לא תמיד יודעת הכל….".
-
להיות אמא עצמאית – הסיפור שלי
זה קורה לנשים רבות. עד הולדת הילד הראשון היית אישה קרייריסטית, עם חלומות ושאיפות להגיע רחוק, עבדת שעות נוספות לתוך הלילה והיו לך תוכניות להתפתח ולכבוש את העולם. יום אחד את יולדת והחיים שלך נעצרים ומשתנים ברגע. זה מכה בנו, הנשים, בעיקר בתום חופשת הלידה, כשמגיע הזמן לחזור לעבודה, לחזור לשגרה, לשים את הילד שלנו שהפך להיות הדבר הכי יקר בעולם, עם מטפלת או במסגרת אחרת ולשוב לעבוד. אחרי 3 וחצי חודשים שהיינו עם העוללים הקטנים לבד בבית,מהבוקר עד הלילה, פתאום צריך להפרד מהם כל בוקר למשך 7-8 שעות ולעיתים אף יותר ולהמשיך בחיים כרגיל, וזה לא פשוט בכלל.
-
מפגש תטא הילינג – לפעמים צריך קצת רוח עם כל החומריות הזו..
אתמול בערב החלטתי לצאת קצת. להתאוורר. כבר כמה זמן אני מרגישה שחסר לי משהו לנפש. שמשהו בי רוצה להתפתח, להגיע רחוק יותר, ללמוד, להכנס פנימה, להתחזק ומשם לצאת החוצה ולגדול עוד קצת. איפשהו נכנסתי לסחרור של שגרה סביב הבנות והילד והבית והעבודה למרות שאני רק 3 חודשים אחרי לידה של תאומות (מי זוכר?) והייתי צריכה קצת לעצור את המרוץ המטורף הזה, לקחת אויר, לנשום ולהוריד הילוך. לפעמים עצירה היא לא בהכרח רעה.
-
לילה בצפון עם הילדים
נוגה ומיה כמעט בנות 3 חודשים. עוד 3 ימים ליתר דיוק. החבר'ה שלנו הודיעו שהם נוסעים לצפון ל3 ימים כבר לפני חודש ואנחנו החלטנו שנוותר כי אין סיכוי שנישן בכנרת בחוץ וגם להסחב עם חצי בית זה סרט. אבל מאז הן קצת גדלו ועברנו לטיולון של העגלה שמתקפל בצורה די קומפקטית יחסית לאמבטיות ואחרי כמעט שבוע עם יובל בחופש בבית החלטתי בספונטניות שאנחנו נוסעים ללילה אחד. ספונטניות זו מילת המפתח. הכל בראש.
-
נעליים לתינוקות ופעוטות – SEE KAI RUN – כי נעליים קונים מהר! / הדס ויסמן
אני לא אשכח את הסתיו האחרון, הבן שלי היה בן שנה וחודש ועשה את צעדיו הראשונים, התחיל להתקרר בחוץ ואני חיפשתי לו נעליים צעד ראשון. ישר נזכרתי בנעליים המדהימות של see kai run שאחותי שלחה לי את הקטלוג שלהם כמה חודשים לפני כן וייררנו יחד על העיצובים המדהימים לתינוקות שלנו. כנראה שב see kai run בסתיו זה כבר מאוחר מידי בשביל לקנות נעליים לחורף.
-
אני רוצה את החדר שלי בחזרה בבקשה!
השבוע זה קרה. נוגה ומיה קיבלו צו פינוי מהחדר שלנו. עם יובל זה קרה באופן טבעי בגיל חודשיים בדיוק, הפעם עם ההורות הזו איי מצד אחד יותר רגועה ומצד שני יותר היסטרית. לפני שהן נולדו אמרתי שהן ישארו איתנו בחדר עד גיל 4 חודשים לפחות. אחרי שהן נולדו זה התארך לגיל חצי שנה. למה בעצם? כי בהתחלה הן קמו המון. היו נודניקיות בלילות ואני זוכרת לא מעט לילות ארוכים ולבנים ללא שינה. לילות שהייתי נרדמת ומתעוררת עם ילדה עלי בלי לזכור איך היא הגיעה לשם או שהייתי מתעוררת עם היד בעריסה אבל נו מור!
-
מיה ונוגה בנות חודשיים וחצי – התחלנו לישון לילות שלמים..
אז איך זה לגדל תאומות? כיף גדול! באמת. יש משהו קסום בחוויה הזו של שתי תינוקות ביחד, שאולי קצת מזכירות האחת את השניה מבחינת מראה (אנשים זרים אומרים שהן ממש ממש דומות, אני חושבת שרק קצת) אבל לכל אחת יש את האופי והקסם שלה ובעיני , אולי כי אני אמא שלהן, הן שונות לגמרי. אם חשבתם שזו אגדה אורבנית שתינוקות יכולים לישון לילה שלם, אז יש דבר כזה. איך אנחנו עושים את זה? אז יש לי כמה טיפים.
-
מיה ונוגה בנות חודשיים – הפרדת מיטות
הכנו מראש את הבייבי סנס של יובל וגם השאלנו עוד אחד מחברים אבל כשהגענו הביתה ראינו ששתי עריסות סותמות לנו את החדר ושגם ככה הן פיצקיות ואפשר לשים 4 כמוהן בעריסה אז מטעמי נוחות שמנו אותן יחד בעריסה אחת. זה גם הרגיש לי כמו הדבר הכי נכון לעשות אחרי שהן בילו 8 חודשים ביחד בבטן שלי כשהן צמודות האחת לשניה וכל הזמן היה מגע ביניהן וזה מה שהן מכירות וגם שמנו לב שכשקירבנו אותן האחת לשניה זה הרגיש להן מוכר ונעים, גם כשיד או רגל נדחקה אליהן.
-
אומרים שלום לאינקובטור \ גלעד
אני הרגשתי שהמעבר מהאינקובטור לעריסה הוא הרבה מעבר לפרט טכני, בעיני באותו הזמן הדבר סימל יותר מהכל אתה המעבר מהמצב הכה מסוכן בו היתה עופרי למן הלידה אל הריפוי והתקווה לחיים רגילים, בריאים וטובים כשל כל תינוק שנולד בזמן.
-
אין לי זמן לנשום..
כבר כמה ימים שיש לי פוסטים שרצים לי בראש ואני רוצה לכתוב, אבל ממש לא מצליחה להתקרב למחשב! להיות אמא לתאומות ועוד ילד בן 4 זה לא קשה מדי, חוץ מזה שאין יותר מדי זמן למשהו אחר חוץ מהילדים. נוגה ומיה מתוקות, ילדות טובות אבל פשוט הטיפול בהן וההתעסקות איתם לוקחים המון זמן. פתאום אחת פולטת, אחת מחליטה שהיא רעבה, או שיש להן גזים, או שהן עשו קקי ומפריע להן או שהן עייפות ומתקשות להרדם וצריך להתייחס אליהן. כשזה תינוק אחד מילא, אבל כשזה שתיים, אז ברגע שאתה מסיים עם אחת השניה מתחילה וקשה מאוד להצליח לעשות משהו לעצמי שלא כולל אותן. בשביל לצאת מהבית אני צריכה להתארגן שעה מראש בערך גם אם התיק כבר מוכן.
-
החיתולון של דגנית – משטח החתלה לתינוקות – המלצה וסקירת מוצר
כשערכנו את הקניות לקראת התאומות, חיפשתי משטח החתלה גדול ורחב. בחנות נתקלתי באחת השידות שבתצוגה בחיתולון של דגנית – משטח החתלה מיוחד ופרקטי לתינוק
-
מיה ונוגה הגיעו – אני אמא לשלושה ילדים – אחרי לידת תאומות
לפני שבוע בדיוק הפכתי מאמא לילד אחד לאמא לשלושה. ככה ברגע אחד. או ליתר דיוק תוך שתי דקות. לאחר שאובחנה אצלי רעלת הריון והוחלט על ניתוח קיסרי כבר הרגשתי סוג של הקלה שהנה, אוטוטו זה מסתיים. החודש האחרון היה זוועתי ואחד הקשים בחיי. בשבוע האחרון כבר הפכתי לממש נכה מבחינה פיזית, היה לי קשה […]
-
סוף כל סוף בקבוק / גלעד
והנה, באה לפתחנו בשורה כזו, אחרי תקופה ארוכה מאוד של חוסר בכלכלה של חלב אם שלאחריה תקופה לא פחות ארוכה של כלכלת חלב אם שאוב והגשתו דרך זונדה ( כלומר ישירות לתוך הקיבה ), הגיע הזמן להתקדם עוד שלב.
-
קנינו עגלת תאומים – STROLL AIR
אחרי התלבטות לא קלה בין הסטרול אייר והבבה קאר ואחרי התייעצות עם עמיתי למבחן העגלות, אבי ורון, והתעקשות של בעלי על הסטרול אייר, החלטנו שהולכים עליה. הקריטריונים שהשפיעו היו משקל, פונקציונליות, קיפול קל ונוח וקומפקטי יחסית (אותם מימדים של הבייבי ג'וגר מיני כמעט), אפשרות לאמבטיות, מושב מתהפך , גלגלים גדולים, סל ענק , עבירות ויכולת היגוי מוצלחות מאוד יחד עם מושב שנשכב ל170 מעלות. אז נורא רציתי עגלת רכבת אבל בעלי התעקש ותכלס אנחנו גרים בבנין עם מעלית מרווחת וגם אצל ההורים אין בעיה והעגלה ברוחב של 75 ס"מ בלבד שזה לא הרבה ועובר בכל דלת סטנדרטית.
-
כמעט שבוע 30. עדיין כאן.
עדיין בבית.. אוטוטו אני מתחילה שבוע 30. מחר ליתר דיוק. ואם לדייק עוד יותר, אז זה אומר שאני מסיימת 30 שבועות מלאים ומתחילה את השבוע ה31. הזוי שאני עדיין בהריון. ומיום ליום זה נהיה יותר קשה.
-
סיירת סרבני האמבטיה \ גנית פרג
"חמודי בוא נכנס לאמבטיה", פעם אחת, פעמיים, שבע עשרה פעמים…והילד מסרב בתוקף ! מהר מאוד, זה הופך לתסריט דרמתי מלווה בצעקות רמות ובנוסף לעייפות שלכם וחוסר הכוח להתמודד עם הסיטואציה הזו, יהיו הורים שיחשבו "מה יגידו השכנים?"
-
עוד אשפוז בהייריסק מאחורינו
לא להאמין אבל שחררו אותי הביתה. אחרי שבוע של אשפוז, ואחרי איומים שאני הולכת להיות שם עד ללידה, המצב השתפר מעט והצוואר התארך ל20 מ"מ ובעקבות עומס היסטרי במחלקת ההייריסק והפגיה, החליטו שכרגע אני לא באיום מיידי ללידה ושאת המנוחה אני יכולה להמשיך בבית בשכיבה במיטה. הגדירו את המצב שלי כ"יציב" למרות שצוואר מקוצר שנע […]