אני לא מאמינה שאני כותבת את הפוסט הזה, תכננתי לכתוב אותו עוד שנה, שנה וחצי , אבל הנה. זה קרה. בהחלטה ממש ממש ספונטנית שעד לפני 3 ימים בכלל לא עמדה על הפרק. עוד יומיים נוגה ומיה בנות 5 חודשים. כרגע אמא שלי עוזרת לי איתן כשהיא יכולה – 3-4 פעמים בשבוע, באה לכמה שעות כדי שאוכל לעבוד. היא התנדבה למשימה והיא ממש נהנית מהן.

[fusion_builder_container hundred_percent="yes" overflow="visible"][fusion_builder_row][fusion_builder_column type="1_1" background_position="left top" background_color="" border_size="" border_color="" border_style="solid" spacing="yes" background_image="" background_repeat="no-repeat" padding="" margin_top="0px" margin_bottom="0px" class="" id="" animation_type="" animation_speed="0.3" animation_direction="left" hide_on_mobile="no" center_content="no" min_height="none"] ככה סתם הם מופיעים, בלי התראה מוקדמת ודווקא כשמרגיש שהכל הפוך ולא מסתדר. יובל, שלאחרונה אני מרגישה שקצת מוזנח רגשית למרות שאני משתדלת לתת לו את מירב תשומת הלב שיש, אבל […]

בלי שאני שמה לב עוד חודש ועוד חודש חולף והמתוקות שלי ממשיכות לגדול. אין מה לומר, לגדל תאומות זו חויה מיוחדת. אני ממש לא רואה קושי מיוחד, אולי כי פשוט מתרגלים להכל. זה המצב וזהו. בדיוק היום דיברתי עם חברה שגם ילדה לאחרונה את הילד השני, על זה שעם הילד הראשון חשבנו שאין לנו זמן […]

הכנו מראש את הבייבי סנס של יובל וגם השאלנו עוד אחד מחברים אבל כשהגענו הביתה ראינו ששתי עריסות סותמות לנו את החדר ושגם ככה הן פיצקיות ואפשר לשים 4 כמוהן בעריסה אז מטעמי נוחות שמנו אותן יחד בעריסה אחת. זה גם הרגיש לי כמו הדבר הכי נכון לעשות אחרי שהן בילו 8 חודשים ביחד בבטן שלי כשהן צמודות האחת לשניה וכל הזמן היה מגע ביניהן וזה מה שהן מכירות וגם שמנו לב שכשקירבנו אותן האחת לשניה זה הרגיש להן מוכר ונעים, גם כשיד או רגל נדחקה אליהן.

כבר כתבתי פה שמאז שמיה ונוגה נולדו התבגר לי הילד. מפעוט בן 4 וקצת הוא הפך לילד בוגר. פתאום אני מנהלת איתו שיחות, הוא מביע את הרגשות שלו ורואים שפתאום הוא לא שם את עצמו במרכז אלא את שתי האחיות החדשות שלו.