בתקופה הראשונה, של ההריון, ועד שיהלי הגיעה לגיל שנה, תיעדתי בכתב את כל מה שעבר עלינו, מהחשש שאשכח, ובדיעבד אני מבינה, שבצדק. מיד אחרי התאונה, כתבתי לה: "אנחנו נשארנו כאן, עם השאלות והתהיות. אבל החיים שלנו זה כמו ליפול לאמצע סיפור, מבלי לדעת את התחלה ואת הסוף, וחבל לי שאת צריכה להבין את זה כבר…