אני מודה, יש בי קצת כעס כלפי משרד הבריאות עם כל נושא החיסונים בשל חוסר השקיפות והכפיה הזו שלהם, וההתנערות מאחריות כשכן נגרם נזק בעקבות חיסון וזה גורם למערכת יחסים של חוסר אמון. יחד עם זאת כששתי חברות שלי אומרות לי שבמרפאת טיפת חלב שלהן בתל אביב התגלו מקרי שחפת וחצבת, לא נותר לי אלא…

[fusion_builder_container hundred_percent="yes" overflow="visible"][fusion_builder_row][fusion_builder_column type="1_1" background_position="left top" background_color="" border_size="" border_color="" border_style="solid" spacing="yes" background_image="" background_repeat="no-repeat" padding="" margin_top="0px" margin_bottom="0px" class="" id="" animation_type="" animation_speed="0.3" animation_direction="left" hide_on_mobile="no" center_content="no" min_height="none"] הייתי בטוחה שעם כל זה שנוגה ומיה הן ילד "שני שלישי" , אני פחות אתרגש מכל מה שקורה איתן. שמעתי מהרבה חברות שלי שבילד שני את לא מתרגשת כבר, אבל טעיתי…

יש לפעמים רגעים כאלה בתוך כל השגרה המטורפת שבה אני חיה לאחרונה, שאני מסתכלת ואומרת, וואלה, לא צריך יותר מזה כלום. אתמול היו כמה כאלה. הראשון – מיה ונוגה ישבו אחת מול השניה, קשקשו, קיווצ'צ'ו ושלחו ידיים. יובל בא ונשען לידן תוך כדי שהוא מדבר איתן בקול רך ועדין, הצלחתי לתפוס את שלושתם בתמונה המדהימה…

[fusion_builder_container hundred_percent="yes" overflow="visible"][fusion_builder_row][fusion_builder_column type="1_1" background_position="left top" background_color="" border_size="" border_color="" border_style="solid" spacing="yes" background_image="" background_repeat="no-repeat" padding="" margin_top="0px" margin_bottom="0px" class="" id="" animation_type="" animation_speed="0.3" animation_direction="left" hide_on_mobile="no" center_content="no" min_height="none"] ככה סתם הם מופיעים, בלי התראה מוקדמת ודווקא כשמרגיש שהכל הפוך ולא מסתדר. יובל, שלאחרונה אני מרגישה שקצת מוזנח רגשית למרות שאני משתדלת לתת לו את מירב תשומת הלב שיש, אבל…

בלי שאני שמה לב עוד חודש ועוד חודש חולף והמתוקות שלי ממשיכות לגדול. אין מה לומר, לגדל תאומות זו חויה מיוחדת. אני ממש לא רואה קושי מיוחד, אולי כי פשוט מתרגלים להכל. זה המצב וזהו. בדיוק היום דיברתי עם חברה שגם ילדה לאחרונה את הילד השני, על זה שעם הילד הראשון חשבנו שאין לנו זמן…

אני אמא לשלושה ילדים. מיה ונוגה אוטוטו בנות 3 חודשים ועדיין לא נפל לי לגמרי האסימון. זה מרגיש יותר כמו אמא לילד ועוד 2 תינוקות. זה לא בדיוק 3 ילדים. או לא מרגיש ככה. תמיד היה לי בתפיסה שלי איזשהו אימג' שאמהות ל-3 ילדים הן בוגרות כאלה ומבוגרות יותר ושאין להן חיים וכשאת אמא ל3…

כבר כתבתי פה שמאז שמיה ונוגה נולדו התבגר לי הילד. מפעוט בן 4 וקצת הוא הפך לילד בוגר. פתאום אני מנהלת איתו שיחות, הוא מביע את הרגשות שלו ורואים שפתאום הוא לא שם את עצמו במרכז אלא את שתי האחיות החדשות שלו.

אנחנו מתחילים להכנס כאן לשגרה. בלילות מיה ונוגה מנדנדות בתורות ואני ובעלי מטפלים בהן בתורות, או עד שאחד מאיתנו קורס והשני קם להחליף אותו. אחר כך אני משלימה שעות שינה בבוקר, מה שלפעמים גומר לי חצי מהיום ומבאס אותי כי כשאני קמה רק ב10-11 ואז עוד שעתיים של סבב האכלות ולפעמים שלוש (משתדלת להניק כמה…