הייתי מגניבה חיוכים מלאי שמחת חיים לכל מי שרק עובר לידי ומביט בי ובבטני המבשרת, שומעת איחולי ״לידה קלה״, עצות על אפידורל ותנוחות, אמהות מנוסות שמסבירות לי איך מחתלים ואיך מרימים ועל חוסר שעות שינה, ״תקני את המוצץ של … ותקני את מטרנה מהסוג הזה..״

אני אחת מאלף, זה מה שהרופא אמר אחרי הלידה השקטה אחת מאלף נשים שחייהם של ילדיהם (או שלהם) הסתיימו עוד לפני שהתחילו.

ימי הולדת, מסיבות, לידות, חתונות, ארוחות ערב חגיגיות והרחם שלי עדיין מדממת!!!! אתמול היה התאריך לידה המשוער של זיו, תמיד היתה לי תחושה שאנחנו לא נגיע לתאריך הזה, שזיו יוולד לפני.. צדקתי וטעיתי.

מצאתי את עצמי מספרת את סיפור הלידה ופטירה של זיו לחברה בטלפון תוך כדי שאני שומעת את התינוקות שלה בוכים דרך הטלפון ואני בכלל לא רציתי לספר לה.. בתחילת השיחה כשהיא שאלה אמרתי שאני מעדיפה שאם אני מספרת לה שזה יהיה פנים אל פנים ובכל זאת נגררתי לזה!

אחרי כמה ימים ששיחקתי אותה אמיצה וחזקה, היום אני בבית בוכה בקולי קולות, שבורה ומחכה שהיום הנוראי הזה יסתיים ואקום לבוקר הבא.