מיום ליום אני משתחררת מההדחקה שלי של ההריון הזה. הבנות מורגשות, בועטות, חיות ומזכירות לי לפחות 20 פעמים ביום שיש לי 2 תינוקות בבטן. זה לא נתפס. יש את הרעיון הזה של הריון שיש לך תינוק בבטן, אבל את לא באמת מעכלת את המשמעות. אני לפעמים שוכבת על הספה או במיטה, מרגישה אותן משתוללות לי…

הבטן שלי , מתחילה לקבל צורה הריונית. לא להאמין אבל אני כבר שבוע 9+2, מה שאומר שטכנית , מאחר והריון תאומים זהים לא נמשך בד"כ מעבר לשבוע 36, כבר רבע מאחורי.. אני עדיין מתקשה להפנים שזה זה, שאני בהריון, ומבט חטוף על עצמי במראה מוכיח לי שאני בהריון למרות שקשה לי להאמין. כמו שרשמתי בפוסטים…

אז הנה מתחיל לו חודש חדש, אני מתכוונת להוריד הילוך, להמשיך לעבוד, להשקיע את המרץ שלי במספר פרוייקטים שמעסיקים אותי לא מעט לאחרונה ולהמשיך להנות מהרגע עד כמה שאפשר.

אז זהו. נכנסנו ל2011, שנה חדשה. 2010 היתה משמעותית ביותר עבורי, כבר כתבתי על כך די בהרחבה, אבל עכשיו הגיע רגע האמת והשנה החלה.

הנה הם באים ימים של שקט אחרי שכבר איבדנו את הכל תשב איתי עכשיו על המרפסת תבכה איתי ביחד על אתמול הנה הם באים ימים של שקט שנינו כאן ביחד על ההר המים כבר ירדו ויש כבר קשת אפשר לקום, סוף העולם עבר.

הייתי היום אצל הרופא נשים שלי, לקחתי הפניה לרופא של הריון בסיכון. הגעתי דרך הקופה לאחד המומחים בתחום שהוא מנהל בכיר באחד מבתי החולים במרכז, רופא מקסים, מקצועי. עבר איתי על המאפיינים של בעיית הקרישיות שיש לי APLA ועל הסיבוכים והסיכונים האפשרים בהריון וממה אנחנו רוצים להזהר. האמת, הוא נהדר. כל כך מרגיע, יסודי, נתן…

עוד יום , יומיים או שלושה אני אדע. ההמתנה הזו הורגת. אין לי סבלנות. החוסר ידיעה הזה , הצורך הזה לדעת אם הבטן שלי סתם נפוחה או שיש חיים שנוצרו בתוכי. אם זה שיש לי עכשיו בטן של חודש שלישי זה סתם כי אכלתי יותר מדי בצקים החודש או בגלל שהרחם שלי גדלה ודחפה את…

האמת, היה די מוצלח. הייתי מבסוטה ביותר מהעוגה, התרגשתי שהתינוק שלי כבר מתחיל להיות ילד, להפנים שחלפו שנתיים מאז ילדתי אותו בעקבות דברים מרגשים שהגננת המקסימה שלו אמרה, ולחגוג ולשיר לו את כל השירים שלא שרתי מאז הילדות. יובלי מאוד התרגש ולא שש לשתף פעולה עם החגיגה והיה עסוק בעיקר בלהתפנק עלי ולהצמד אלי כשהגננת…