לאט לאט מחלחלת ההבנה, מצבה הרפואי של עופרי הקטנטונת שלנו מוגדר דה פקטו כ״קריטי אך יציב״, וזה, קוראים יקרים, דבר שמאוד קשה להתמודד איתו נפשית. עולות וצפות שאלות כמו: האם להקשר אל הקטנטונת?, שכן המצב כל כך שביר ואי אפשר לדעת מה יקרה, מה אנחנו כהורים יכולים לעשות בכדי לסייע? איך מתמודדים עם סיטואציה מורכבת…

חלפה לה כחצי שעה מאז אישתי נכנסה דרך דלתות חדר הניתוח, אני ממתין בחוץ במתח נוראי, כל דקה שעוברת נראית כנצח. לפתע נפתחת הדלת, עגלה מוזרה למראה עליה מעין אינקובטור נדחפת על ידי אחות, לצידה רופא שידיו בתוך האינקובטור, אוחזות במנשם יד ( אמבו ), ואני חושב לעצמי: מה זה אומר? זה טוב? זה רע?…