מוכה מהניסיון שכשל, אני שולחת באליה מבט מתחנן, מתפללת שהניסיון הבא יצליח אך אליה בשלב הזה מחליפה את חיוכה הנהדר במבט חמור סבר ומסבירה לי: -"את מבינה? אף פעם אל תתני לה שום דבר בלי שתבקש. גם כשאת מנדנדת אותה בגן משחקים על הנדנדה, תעצרי באמצע ותמתיני עד שתסמן לך שהיא רוצה להמשיך. תכווני את ראשה אלייך ותגידי לה לאט וברור :"א מ א ע ו ד !" – כך שתחזור אחרייך . אני מהנהנת בראשי, מוכנה ומזומנה ללמוד כמה שיותר מהגורו החדש שיציל את ביתי, אך אליה מעיפה מבט בשעונה ומסיימת בקול סמכותי את המפגש : -"הזמן שלנו נגמר , נפגש בשבוע הבא."