-
90% בנות. שומרת על אופטימיות..
שבוע מטורף עובר עלי, החלטנו לפני שבוע לבחון אופציה של מעבר דירה, כי הפנמנו שעם 3 ילדים לא פשוט להסתדר בדירת 3 חדרים עם חדרים קטנים ואפס מקום, כשגם המשרד בבית. ניסינו למכור את הדירה והבנו שעם המצב בשוק זה לא הולך לקרות בחודשיים שלושה הקרובים כי כולם מחכים שהמחירים ירדו, והאמת, גם אנחנו . […]
-
אפשר לסמן וי על השקיפות
[fusion_builder_container hundred_percent="yes" overflow="visible"][fusion_builder_row][fusion_builder_column type="1_1" background_position="left top" background_color="" border_size="" border_color="" border_style="solid" spacing="yes" background_image="" background_repeat="no-repeat" padding="" margin_top="0px" margin_bottom="0px" class="" id="" animation_type="" animation_speed="0.3" animation_direction="left" hide_on_mobile="no" center_content="no" min_height="none"] עוד בדיקה קריטית מאחורי בהריון הזה, עוד נקודת ציון. עשיתי בתה"ש את בדיקת השקיפות העורפית לתאומים שלי, האמת היא שחטפתי התקף חרדה קל לפני הבדיקה, ומה יהיה אם הם לא בסדר? […]
-
מחר צעדת מחאת העגלות- רוחות של שינוי..
מחר בשעה 17:30 יצאו ממספר מוקדים בערים גדולות ברחבי הארץ צעדות מחאה בהשתתפות אמהות, הורים, ילדים, סבים וסבתות, סטודנטים ועוד אלפי אנשים שאכפת להם מהעתיד של המדינה שלנו. זה מרגש אותי כל כך לראות את כל ההיענות המדהימה הזו של האנשים. קבוצת האמהות שליאת ורדי בר, חברה טובה שלי הקימה בפייסבוק לפני פחות משבוע כבר […]
-
אנחנו דור מצוין – דרושה מהפכה
לצפות בחדשות בימים האחרונים, ממש מחמם לי את הלב. לראות את קבוצות המחאה הספונטניות שמתארגנות בפייסבוק תוך שעות ומגיעות למאות אנשים, מראה שלכולנו נמאס. אתמול צפיתי במהדורת החדשות, בכך שהמתמחים נאבקים על עתידם ועל העתיד הרפואי שלנו כנגד כל הסיכויים וכנגד כל האדישות שיש בממשלה, במאבק הדיור – כל הצעירים ברוטשילד, איך שהעניין תופס תאוצה. תקראו לנו דור מפונק, תקראו לנו איך שבא לכם, אבל בדור של הצעירים של היום, בני ה-20-30, יש את ההבנה שאם אנחנו לא נפעל לשינוי ונעורר מהפכות עכשיו, העתיד שלנו לא יהיה כל כך טוב.
-
זה מתחיל להיות אמיתי
הבטן שלי , מתחילה לקבל צורה הריונית. לא להאמין אבל אני כבר שבוע 9+2, מה שאומר שטכנית , מאחר והריון תאומים זהים לא נמשך בד"כ מעבר לשבוע 36, כבר רבע מאחורי.. אני עדיין מתקשה להפנים שזה זה, שאני בהריון, ומבט חטוף על עצמי במראה מוכיח לי שאני בהריון למרות שקשה לי להאמין. כמו שרשמתי בפוסטים […]
-
יש מחיצה!
מפלס החרדה שלי ירד היום בצורה משמעותית. אחרי שמאתמול בבוקר אני עם התכווצויות חזקות ואולי התמתחויות של הרחם, קצת קשה להבחין, אבל זה לא הותיר אותי רגועה מדי. הלכתי היום בבוקר לאולטראסאונד. כן, אני חרדתית. בכל מה שקשור להריון הזה ועם כל הבעיות שלי יש לי מספיק סיבות להיות.
-
מתרגלים למציאות חדשה..
אחרי השוק שנחת עלינו בשבוע שעבר, אני מתחילה להסתגל למציאות החדשה, יש לי תאומים בבטן! הזוי ואני עדיין מתקשה לעכל והתמונה של שני העיגולים הקטנטנים האלה בתוך רקע שחור מזכירה לי שזה אמיתי . אני מרגישה לא מי יודע מה, הבחילות הורגות לי כל חשק לאוכל, אני משתדלת לאכול דברים קלים וגם זה כשאני מכריחה […]
-
אז יש לנו דופק.. ו… עוד דופק..
כן אני בשוק, שוק של הלייף. החלטתי להקדים את האולטראסאונד שלי שהיה אמור להיות ביום ראשון הבא כי כבר לא היתה לי סבלנות והציפיה די הרגה אותי וגם כי אני קצת היפראקטיבית ומזה 3 שבועות לא לוקחת ריטלין.. הייתי היום ביריד הריון ולידה בגני התערוכה, בעלי אמר שיעזור לי בבוקר עם הדברים כדי שלא אסחב ואתאמץ אז החלטתי לנצל את ההזדמנות וללכת על הדרך לאולטראסאונד. ביום ראשון ראינו שק הריון עם תוכן ושיערתי שכבר יש סיכוי טוב לדופק. כל הבוקר בכיתי מלחץ והורמונים, הייתי בחרדות מאוד קשים שלא נראה דופק ושוב ההריון יכשל.
-
ניצנים של תקוה – שק הריון
כבר כמה ימים שהייתי עסוקה עם פרוייקט שגזל ממני המון זמן, אנרגיות וכוחות יצירתיים. כל השאר זז הצידה, כולל ההריון הזה שלי. באיזשהו מקום חששתי להתחבר אליו, שלא יהיה שוב כימי, שלא יפול, שלא יפסיק להתפתח. אז נכון שעוד מוקדם לשמוח ולהיות אופטימיים, אבל היום אני קצת יותר אופטימית. הלכתי היום לקופת חולים לקנות מלאי […]
-
רגרסיה בגמילת לילה
זהו. התייאשתי. אחרי שבועיים של פעם-פעמיים בלילה שבורח לו הרמתי ידיים. היום שמתי לו פול- אפס שוב. זה כל כך מתסכל ולא ברור לי למה זה קורה.
-
יוצאת מהארון..
החלטתי שדי, ואפשר כבר לספר. אמנם שבוע 4 וחצי בערך, אבל שוב עם בטן שלא ממש מותירה מקום לספק למי שרואה אותי. ההורמונים האלה מנפחים אותי בטירוף, ועושים לי בטן ענקית. אז זהו. אני בהריון, עכשיו אני יכולה לעשות PUBLISH על כמה פוסטים מהימים האחרונים, בידיעה שמה שצריך לקרות יקרה. אם זה יחזיק או אם […]
-
זה זמן קסם..
הרגעים האלה, 1 בלילה, למרות שאני קרועה מעייפות אחרי יום עמוס רגשית\ נפשית\פיזית, אחד הימים ההזויים יותר שלי.. זה התחיל כבר אתמול בערב. חזרנו מאמא שלי , בערב אני ובעלי דיברנו והוא אמר לי שהוא מחכה שאני כבר אשתחרר מההשפעה ההורמונלית הזו של הפרוגסטרון שמנפחת אותי וגורמת לי להיות אובר ריגשי. אמרתי לו שבטח כל רגע אני אמורה לקבל ושזה קצת מוזר שהמחזור לא מגיע ושאולי השבוע אלך לבדוק את זה עם הרופא.
-
ככה נראו בדיקות ההריון של פעם..
משעשע לראות את הבדיקות של פעם, היה כתוב על הקופסה "פטנט חדשני לזיהוי הריון כבר מהיום הראשון לאיחור!" והבדיקה זה מעין מקלון עם ספוג בקצה שלו שצריך להשתין עליו ואז להכניס אותו לתוך משהו בצורת גליל עם 2 חלוניות, האחד חלונית בקרה והשני חלונית בדיקה. אחרי 10 דקות הופיע סימן קטן בחלונית הבקרה ונכון לרגע זה לא הופיע כלום בחלון הבדיקה.. אבל כל העסק שם נראה כזה ישן, מצמר גפן כזה.
-
להנות מהדרך
חזרנו הביתה ברגל בהליכה איטית. החלטתי ללכת איתו בדרך שונה מהרגיל, הילד שם לב לכל פרח שני, לאבנים, לחומות, פתאום עצרתי לרגע, נהניתי איתו, הסתכלנו על פרחים, אייתנו מילים (הקטע החדש שלו – איך אומרים X) , שאל על תחנת האוטובוס, לקח סביון ועשה לו פוו, אפילו הבחנו בחילזון ללא קונכיה. פתאום הנחתי בצד את כל הדאגות, את הלחץ, את הקצב המטורף והפכתי להיות נוכחת ברגע, יחד איתו. פתאום שמתי לב לכל הפריחה המדהימה של העצים והצמחים, הרחנו יחד פרחים והיה לשנינו ממש כיף.
-
החלקה יפנית = איכות חיים!
אין מה לעשות, מדי פעם יוצא לי איזה פוסט שלכאורה נראה שטחי, אבל זה חלק מהעניין. אחרי שכבר חודש אני מסתובבת כל הזמן עם שיער אסוף שלא מסתדר ודוחה את הקץ כבר 4 חודשים עם חידוש השורשים אחרי ההחלקה הקודמת שאותה ביצעתי באוגוסט, הגעתי למצב שהגיעו מים עד נפש! בעיקרון ההחלקה האחרונה יצאה ממש טוב, […]
-
פרשת הגולה האובדת – פרק אחרון!
אני שמחה לבשר שסאגת הגולה האובדת בבטן של יובל הגיעה לסיומה סוף סוף ! היום התחילה חופשת הפסח, הלכתי עם יובל לעשות בדיקות על הבוקר, אח"כ חזרנו הביתה, החלטתי שאני אציץ מדי פעם על היציאות שלו. כשהכנתי אוכל הוא צעק לי שהוא הולך לשירותים לעשות קקי..
-
עלילות הג'ולה האובדת – חלק ג'
נשבעת לכם שזה דפנטלי אחד השבועות ההזויים ביותר בחיי.. למי שלא עקב אחרי חלק א' וחלק ב' של הסיפור, אז יובל בלע לפני שבוע, ביום שבת, גולה ממתכת של משחק שיש לו. כן אני יודעת, זה היה לא אחראי מצידי לתת לו לשחק בזה, למרות שהוא משחק במשחק הזה למעלה משנה אבל הילד רגיל למשחק ויודע מה מותר ומה אסור, מעכשיו אני לא סומכת עליו יותר מדי ונקטתי בצעדים הדרושים. אתמול הלכנו איתו לצילום רנטגן נוסף כדי לבדוק האם הגולה יצאה לו מהגוף והופתענו לגלות שהיא עדיין שם, באותו מקום.
-
עלילות הג'ולה האובדת – חלק ב' ולא אחרון..
למי שעקב , יובל בלע ג'ולה קטנה ממתכת ביום שבת האחרון. היום כבר יום רביעי, ואין ג'ולה.. ביום ראשון ושני השארתי אותו בבית איתי על מנת להשגיח עליו, כדי לבדוק את היציאות (איזה כיף לי, נכון שנשמע מרתק?) אבל אין ג'ולה.
-
המלצה למוצרי "דורות" – למה לעבוד קשה במטבח כשלא חייבים?
אני לא אוהבת אוכל מוכן או אוכל קנוי, מעדיפה תמיד את האוכל המבושל האמיתי עם הריח של הבית, של הבישולים של אמא וסבתא (ריח של בצל מטוגן עם שמן ושום , רגע לפני שמכניסים את יתר החומרים לסיר..) אבל בינינו, לא תמיד יש זמן לכל ההכנות והקיצוץ של המרכיבים ורובנו פשוט מתעצלות .. אבל יש פיתרון!
-
אבחון הפרעת קשב וריכוז למבוגרים , ADHD , ריטלין, גם אני מהמופרעים ועכשיו זה רשמי!
אחרי שנים שבהן לא ידעתי איך לקרוא למה שיש לי, חוסר שקט, הרבה רעש בראש, בעיות קשות בריכוז, דיכאונות, מצבי רוח, היפריות , חוסר יכולת לשבת בשקט למשך זמן רב ועוד כמה דברים. היום הכל נפתר. הלכתי לאבחון להפרעת קשב, ואחרי שעה של שיחה, בחינת מצבים רבים וסיטואציות בחיים שלי, הוא קבע חד משמעית, יש לי הפרעת קשב וריכוז וADHD חשתי הקלה. הידיעה הזו שאני לא פסיכית , שבאמת יש שם למה שיש לי, שהנה, היום, בגיל 29, אני מאובחנת בהפרעה.