כבר כתבתי פה שלפני 4 וקצת חודשים בן דודתי נפטר ממחלה קשה, קצת אחרי שחגג יום הולדת 34 שבו הוא שכב בבית חולים ללא יכולת לתקשר עם הסביבה חמרות שכל המשפחה המורחבת שלי הגיעה כדי לשבת איתו ולעודד אותו בתקווה שיקרה נס והוא יחזור לעצמו אך לצערי זה לא קרה..

כבר כמה ימים שיש לי פוסטים שרצים לי בראש ואני רוצה לכתוב, אבל ממש לא מצליחה להתקרב למחשב! להיות אמא לתאומות ועוד ילד בן 4 זה לא קשה מדי, חוץ מזה שאין יותר מדי זמן למשהו אחר חוץ מהילדים. נוגה ומיה מתוקות, ילדות טובות אבל פשוט הטיפול בהן וההתעסקות איתם לוקחים המון זמן. פתאום אחת פולטת, אחת מחליטה שהיא רעבה, או שיש להן גזים, או שהן עשו קקי ומפריע להן או שהן עייפות ומתקשות להרדם וצריך להתייחס אליהן. כשזה תינוק אחד מילא, אבל כשזה שתיים, אז ברגע שאתה מסיים עם אחת השניה מתחילה וקשה מאוד להצליח לעשות משהו לעצמי שלא כולל אותן. בשביל לצאת מהבית אני צריכה להתארגן שעה מראש בערך גם אם התיק כבר מוכן.

סקיני. זה נראה כמו טיץ, מרגיש חונק יותר מטיץ, עולה פי 5 מטיץ, אז למה לטרוח? עדיף לקנות טיץ או מכנס ג'ינס לייקרה מבד דק ונעים יותר. לא מצליחה להבין את הקטע. קטונתי. אולי העובדה שאני אמא ויותר מעניין אותי שהמכנס שאני לובשת יהיה נוח ופרקטי הופכת אותי לאחת שמתעניינת קצת פחות בטרנדים העכשוויים. אבל יש לי טיץ מבד ג'ינס שיושב כמו מכנסי הסקיני האלה, ואפילו יותר יפה והוא נוח בטירוף.