-
מחכה.
[fusion_builder_container hundred_percent="yes" overflow="visible"][fusion_builder_row][fusion_builder_column type="1_1" background_position="left top" background_color="" border_size="" border_color="" border_style="solid" spacing="yes" background_image="" background_repeat="no-repeat" padding="" margin_top="0px" margin_bottom="0px" class="" id="" animation_type="" animation_speed="0.3" animation_direction="left" hide_on_mobile="no" center_content="no" min_height="none"] כל יום שעובר אני מפנימה את זה עוד קצת. אני אמורה ללדת כל יום, ואי הידיעה הזו מתי או איך זה יקרה, אני אפילו לא יודעת מה לדמיין, וזה מוציא קונטרול…
-
המדריך לאשפוז במחלקת הריון בסיכון / היי ריסק
אף אחד לא מכין אותך נפשית לזה, אבל אם את מוגדרת כהריון בסיכון, הייתי ממליצה לך לקרוא את המדריך הזה כדי לדעת קצת יותר אם וכאשר תגיעי למצב שבו את נדרשת להתאשפז במחלקת היי ריסק או הריון בסיכון בבית חולים לפני הלידה.
-
שלשום לפני שנה – ההפלה והגרידה
רק היום שמתי לב לתאריך, ובין היתר לאיזה יום היום. ככה זה כששוכבים חלק נכבד מהיום במיטה , מושבתים מכדורים וכואבים עם צירים , לפעמים מאבדים קצת את החיבור למציאות. ואמנם לא היה שם הרבה, אבל היה שם משהו. שלשום, לפני שנה, ב6.12.10, עברתי גרידה. זה היה שבוע 11+3, ואני זוכרת את היום הזה כאילו…
-
סוף שבוע במעייני הישועה
אין מה לומר, עבר עלי אחד מסופי השבוע ההזויים יותר שעברו עלי בכלל.. אושפזתי ביום חמישי האחרון בבית החולים מעייני הישועה בבני ברק. כפי שכתבתי ברשומה הקודמת הופתעתי מאוד לטובה מהיחס החם, האנושי והשירותי של הצוות. אמנם כל בנות המחלקה היו בנות המגזר הדתי- חרדי אבל עדיין, היה שם משהו מוזר שככל שניסיתי לעכל את…
-
יומן אשפוז הריון בסיכון חלק 1
ככה פתאום בלי התראה מוקדמת, מצאתי את עצמי מאושפזת במחלקת הריון בסיכון בבית החולים "מעייני הישועה". ולמה מעייני הישועה שזה בית חולים למגזר הדתי בבני ברק ? למי מכם שעקב אחרי הבלוג והעיתונות בימים האחרונים ושם לב שהמצב בפגיות ברחבי הארץ רק הולך ומחמיר מיום ליום, אז הנה, זה הגיע גם אלי לצערי . במהלך…
-
התחלנו עם זריקות להבשלת ריאות
אחרי ביקורת אתמול בתל השומר בהיי ריסק – שהיתה רשומה אצלי משום מה ביום רביעי (טמטמת הריון מס' 1) הוחלט לתת זריקה להבשלת ריאות לאור העובדה שאחת הקטנטנות החליטה להתחפר לי בתוך הצוואר רחם ולגרום לו להתקצר ל2 ס"מ, מה שמתחיל להיות ממש גבולי מבחינתי. אמנם הן גדלו ממש יפה ועכשיו אחת מהן שוקלת 900…
-
יומולדת 30
לא יודעת אם אני רוצה לבכות או לצחוק, מרגישה יותר צורך לבכות, גם בשל העובדה שאני קצת הורמונלית. זה התחיל כבר אתמול, כשנפלה לי ההבנה שכמו כל שנה, לא הולך להיות משהו מיוחד מצד בעלי, בטח נצא לאיזו מסעדה ולא טעיתי. כבר לפני שבועיים הודעתי לו שלא יעיז לעשות לי מסיבת הפתעה כי אני שונאת…
-
כשאין דופק..
אחרי 10 דקות הם יצאו. הפנים שלו היו אטומות. שלה כבר היו אדומות ואחרי שניה וחצי היא התפרקה בבכי וחיבקה אותו. נקרע לי הלב באותם הרגעים, החזקתי את עצמי שלא לבכות גם. ידעתי בדיוק מה קרה. אין דופק. אחכ שמעתי את האחות ניגשת אליה ומנחמת ואומרת שזה קורה הרבה יותר ממה שהיא חושבת ושבסוף נקלטים.…
-
סקירת מערכות ראשונה דרך הקופה – למה כדאי לעשות בפרטי
בתחילת ההריון הנוכחי, היינו בגישה של "זה ילד שני-שלישי, לא צריך לבזבז כמו בראשון, אפשר להצטמצם ולחסוך איפה שאפשר. איפה שאפשר זה אומר בבדיקות. כבר כשידענו שזה הריון תאומים בדקנו עם כמה חברים שעשו את הבדיקות – סקירה ראשונה, סקירה שניה ושקיפות , דרך קופת החולים ולא באופן פרטי. בהריון של יובל די התלהבנו והיינו…
-
יש לי תאומות זהות – בנות!
[fusion_builder_container hundred_percent="yes" overflow="visible"][fusion_builder_row][fusion_builder_column type="1_1" background_position="left top" background_color="" border_size="" border_color="" border_style="solid" spacing="yes" background_image="" background_repeat="no-repeat" padding="" margin_top="0px" margin_bottom="0px" class="" id="" animation_type="" animation_speed="0.3" animation_direction="left" hide_on_mobile="no" center_content="no" min_height="none"] זה ללא ספק אחד הימים היותר שמחים בחיי. היום קיבלתי אישור סופי וודאי שיש לי 2 בנות. כל כך חששתי שיהיו לי שני בנים, במיוחד אחרי היום, היום הראשון לבד עם…
-
90% בנות. שומרת על אופטימיות..
שבוע מטורף עובר עלי, החלטנו לפני שבוע לבחון אופציה של מעבר דירה, כי הפנמנו שעם 3 ילדים לא פשוט להסתדר בדירת 3 חדרים עם חדרים קטנים ואפס מקום, כשגם המשרד בבית. ניסינו למכור את הדירה והבנו שעם המצב בשוק זה לא הולך לקרות בחודשיים שלושה הקרובים כי כולם מחכים שהמחירים ירדו, והאמת, גם אנחנו . …
-
היום שקיפות עורפית..
אני לא מאמינה שאני כותבת את הפוסט הזה, לא מאמינה שהגעתי לשלב הזה. כשאת אחרי אובדן הריון, פתאום כל יום אחרי התאריך הארור ההוא שבו ההריון הקודם הסתיים, הופך לנקודת ציון משמעותית ולמעין נס שאת עדיין בהריון. האמת, עבר עלי שבוע פסיכי לגמרי, אחד ההזויים שהיו לי.
-
יש לי תאומים בדרך..מאיפה מממנים את זה?
הזמן חולף, אני מתחילה לעכל את העובדה שיש סיכוי גבוה שבתוך חצי שנה אנחנו הולכים להפוך ממשפחה של 3 נפשות למשפחה של 5 נפשות. האסימון מתחיל ליפול, ולאט לאט מתחילות לצוף חששות ודאגות. כמו איך למשל אנחנו הולכים להסתדר עם 3 ילדים בדירת 3 חדרים קטנה שכוללת גם אזור עבודה בבית כי אני עצמאית ונגיד…
-
אני בהריון. עם תאומים זהים.
באמת שקשה לי לעכל את זה. אמנם יש לי בחילות איומות שנמשכות לכל היום (שקרן מי שקרא להן "בחילות בוקר") ויש לי כל מיני מיחושים ברחם כולל נפיחות והגוף מרגיש בהריון. אבל כמה שאני מנסה לעבד את זה, זה לא נתפס! העובדה שיש לי שני עוברים קטנים בבטן , זה לא נתפס.
-
אז יש לנו דופק.. ו… עוד דופק..
כן אני בשוק, שוק של הלייף. החלטתי להקדים את האולטראסאונד שלי שהיה אמור להיות ביום ראשון הבא כי כבר לא היתה לי סבלנות והציפיה די הרגה אותי וגם כי אני קצת היפראקטיבית ומזה 3 שבועות לא לוקחת ריטלין.. הייתי היום ביריד הריון ולידה בגני התערוכה, בעלי אמר שיעזור לי בבוקר עם הדברים כדי שלא אסחב…
-
חצויה. פוסט אישי על הטרדה מינית
פוסט קצת אישי בעקבות הפרשה שעוסקת בנושא הטרדה מינית של דולה בשבוע האחרון אני נמצאת בטלטלה רגשית כבדה. זה התחיל כבר לפני שבוע, כשעלתה ההודעה הראשונה בפורום הריון ולידה בתפוז, כאשר אחת ממנהלות הפורום דיווחה כי מישהי מהפורום הוטרדה מינית ע"י קולגה. לא היו פרטים מזהים כלשהם אבל תוך כמה דקות זה הפך לשרשור מפלצתי…
-
הפלה. סוף לסיפור
לאלה מכם שעקבו בדריכות אחרי עלילות ההריון שלא הצליח לי, אני שמחה לבשר שהסיפור הגיע סוף סוף לסיום. זה נגמר, אני אחרי, תחושת הקלה עצומה. וקצת לפרוצדורות.. הגענו בבוקר לליס, לאשפוז יום במחלקת נשים, הצוות שם מקסים, רגיש, אדיב ומתחשב. בסביבות 8:45 נקלטתי בקבלה, קיבלתי חדר עם עוד מישהי שהיתה כבר אחרי, קיבלתי 2 חלוקים…
-
חרדות של הריון . כבר.
עוד לא התחיל ההריון וכבר יש לי פלשבקים מהתקופה ההיא של ההריון הקודם, כל החרדות, כל החששות. מה בסך הכל רציתי? עוד ילד?
-
הבלוג בן שלוש שנים!!
שלוש שנים וחודש ליתר דיוק.. אבל מי סופר? במהלך השבוע האחרון יצא לי לחשוב מספר פעמים בהקשר לבלוג הזה שלא להאמין, אבל חלפו להן 3 שנים מאז שהתחלתי לכתוב אותו. כמה פעמים רציתי לכתוב פוסט על זה , בכל זאת 3 שנים לא הולכות ברגל, אבל נזכרתי בזה בעיקר כשהייתי עסוקה עם יובל או באמצע…