[fusion_builder_container hundred_percent="yes" overflow="visible"][fusion_builder_row][fusion_builder_column type="1_1" background_position="left top" background_color="" border_size="" border_color="" border_style="solid" spacing="yes" background_image="" background_repeat="no-repeat" padding="" margin_top="0px" margin_bottom="0px" class="" id="" animation_type="" animation_speed="0.3" animation_direction="left" hide_on_mobile="no" center_content="no" min_height="none"] עוד בדיקה קריטית מאחורי בהריון הזה, עוד נקודת ציון. עשיתי בתה"ש את בדיקת השקיפות העורפית לתאומים שלי, האמת היא שחטפתי התקף חרדה קל לפני הבדיקה, ומה יהיה אם הם לא בסדר? […]

חזרנו הביתה ברגל בהליכה איטית. החלטתי ללכת איתו בדרך שונה מהרגיל, הילד שם לב לכל פרח שני, לאבנים, לחומות, פתאום עצרתי לרגע, נהניתי איתו, הסתכלנו על פרחים, אייתנו מילים (הקטע החדש שלו – איך אומרים X) , שאל על תחנת האוטובוס, לקח סביון ועשה לו פוו, אפילו הבחנו בחילזון ללא קונכיה. פתאום הנחתי בצד את כל הדאגות, את הלחץ, את הקצב המטורף והפכתי להיות נוכחת ברגע, יחד איתו. פתאום שמתי לב לכל הפריחה המדהימה של העצים והצמחים, הרחנו יחד פרחים והיה לשנינו ממש כיף.