יום שני 21/1/13 5:30 כל העולם מתעורר סביבי ורק אני רוצה לישון ולקום בעוד שבוע הכל התחיל ביום ראשון 20/1/13 שעה 16:50 שבוע 37+3 אין תנועות עובר מאתמול בלילה. מתחילה להילחץ, אוכלת שוקולד, שוכבת על הצד וכלום ..

הפלתי כאן פצצה מקודם, אני בהריון! אבל מי בכלל חושב על זה?! אני עוד שקועה בהריון הראשון ומוצפת בזכרונות מוחשיים וגם כשאני מנסה לא להיזכר זה בלתי נמנע וזה סוחף. אז זאת אני, מייצרת חיים חדשים ועדיין נוברת במוות, מודעת לזה שאני חייבת להתחיל לשחרר את זיו ואת הזכרונות הטובים והפחות טובים ממנו ולהתחיל לקבל את ה.

עכשיו כמעט חצי שנה אחרי, האסימונים מתחילים ליפול, משהו מתחיל להתעכל בתהליך החשיבה שלו והוא מבין וגם לו קשה ותינוקות בני גילך עושים לו צביטה בלב והוא מודה בזה… ואני יקירי, הסיפור שלי הוא אחר לגמרי!