-
אמאלה! פס! ועוד פס!
עשיתי את הבדיקה השניה למחרת בבוקר. שתן ראשון. תוך 2 דקות הופיע פס שכעבור חצי שעה הלך והתחזק ונהיה ממש ברור. רואים אותו בתמונה בלי להתאמץ. הבדיקה היא יס או נו דיירקט שאמורה לזהות מבטא של 50 ומעלה. יש פס. ברור. מה עושים עכשיו??
-
נוטרילון מבית נוטרישה וטבע – למה החלטתי לנסות על התאומות שלי ולהשאר?
אחרי פגישה עם מנהלת המותג של נוטרילון, התמ"ל החדש של טבע לתינוקות והסבר שקיבלתי על המוצר שמסתבר שהוא די ותיק ופופולרי בשוק האירופאי , החלטתי לנסות אותו על התאומות שלי שכרגע בנות חודשיים. על החיים בלי גזים. יש חיה כזו!
-
היום יומולדת 5 לבלוג 2BMOMMY!
אני מסתכלת אחורה, לפני 5 שנים, לאותו ערב שבו היה לי קצת משעמם וקצת מתסכל, שנכנסתי לתפוז, ופתחתי את הבלוג והתחלתי לכתוב בלי לדעת לאן זה יקח והנה אני כאן היום, 5 שנים אחרי, עדיין כותבת. בקרוב המסיבה!
-
אני מפסיקה להניק
רציתי להניק עד גיל שנה. רציתי להיות על הנקה מלאה. הן יונקות מעולה אבל חלומות לחוד ומציאות לחוד. החלב שלי לא משביע אותן וההתעסקות סביב ההנקות יחד עם ההאכלות גומרת לי את כל הזמן הפנוי שגם ככה אין לי.
-
שמחות קטנות מהולות בעצב
כבר כתבתי פה שלפני 4 וקצת חודשים בן דודתי נפטר ממחלה קשה, קצת אחרי שחגג יום הולדת 34 שבו הוא שכב בבית חולים ללא יכולת לתקשר עם הסביבה חמרות שכל המשפחה המורחבת שלי הגיעה כדי לשבת איתו ולעודד אותו בתקווה שיקרה נס והוא יחזור לעצמו אך לצערי זה לא קרה..
-
יובל הפך לאח בוגר
כבר כתבתי פה שמאז שמיה ונוגה נולדו התבגר לי הילד. מפעוט בן 4 וקצת הוא הפך לילד בוגר. פתאום אני מנהלת איתו שיחות, הוא מביע את הרגשות שלו ורואים שפתאום הוא לא שם את עצמו במרכז אלא את שתי האחיות החדשות שלו.
-
אין לי זמן לנשום..
כבר כמה ימים שיש לי פוסטים שרצים לי בראש ואני רוצה לכתוב, אבל ממש לא מצליחה להתקרב למחשב! להיות אמא לתאומות ועוד ילד בן 4 זה לא קשה מדי, חוץ מזה שאין יותר מדי זמן למשהו אחר חוץ מהילדים. נוגה ומיה מתוקות, ילדות טובות אבל פשוט הטיפול בהן וההתעסקות איתם לוקחים המון זמן. פתאום אחת…
-
בסך הכל רציתי לקנות ג'ינס
סקיני. זה נראה כמו טיץ, מרגיש חונק יותר מטיץ, עולה פי 5 מטיץ, אז למה לטרוח? עדיף לקנות טיץ או מכנס ג'ינס לייקרה מבד דק ונעים יותר. לא מצליחה להבין את הקטע. קטונתי. אולי העובדה שאני אמא ויותר מעניין אותי שהמכנס שאני לובשת יהיה נוח ופרקטי הופכת אותי לאחת שמתעניינת קצת פחות בטרנדים העכשוויים. אבל…
-
להיות אמא ל-3 ילדים
אנחנו מתחילים להכנס כאן לשגרה. בלילות מיה ונוגה מנדנדות בתורות ואני ובעלי מטפלים בהן בתורות, או עד שאחד מאיתנו קורס והשני קם להחליף אותו. אחר כך אני משלימה שעות שינה בבוקר, מה שלפעמים גומר לי חצי מהיום ומבאס אותי כי כשאני קמה רק ב10-11 ואז עוד שעתיים של סבב האכלות ולפעמים שלוש (משתדלת להניק כמה…
-
תכנונים לחוד ומציאות לחוד – שגרת יום עם תאומים
בתכנון: ללכת לישון מוקדם לישון כל הלילה לקום מוקדם להניק ולהאכיל את מיה ונוגה לשים את מיה ונוגה לישון לשתות ולאכול משהו (כי כשמניקים רעבים. מאוד.) לקחת כדור ריטלין לשבת ולסיים כמה דברים שאני דוחה כבר חודש וחצי בערך שקשורים בעבודה אחרי 3 שעות להאכיל שוב את מיה ונוגה (בלי הנקה ) ולהשכיב אותן…
-
נוגה ומיה בנות 3 שבועות
איך הזמן טס כשנהנים! הפיצקיות שלי בנות 3 שבועות. אני מניחה שהצלחתם לשים לב לתדירות הפוסטים שלי שקצת ירדה לאחרונה. אני רוצה, באמת שאני רוצה לכתוב ויש לי כל כך הרבה פוסטים ודברים שרצים בראש שאני רוצה לדבר עליהם ולשתף אבל אני פשוט לא מוצאת זמן להגיע למחשב. וגם כשיש לי זמן אני מעדיפה לנצל…
-
יום ראשון לבד בבית עם תאומות שבועיים אחרי לידה
נורא חששתי מהרגע הזה שבו בעלי יגיד לי "מחר אני הולך לעבודה" ואתמול זה הגיע. בתכלס אני מרגישה קצת יותר טוב, מתאוששת, הניתוח מגליד ממש יפה למעט איזו ג'ולה שיש לי בצד שמחר אלך לבדוק וגם התנועתיות שלי השתפרה באופן משמעותי. אבל עדיין. יש איזושהי חרדה מלקפוץ למים ולהיות איתן לבד. נכון שהן ילדות…
-
להיות אמא לתאומות – נוגה ומיה בנות שבוע
לא להאמין אבל שבוע חלף ויש לי תאומות. האמת, החיים לא כל כך נוראיים כמו שחשבתי. התכוננתי מראש ללילות ארוכים ללא שינה, לחוסר תפקוד שלי, לא למצוא זמן לאוכל ומי דיבר בכלל על הנקה? אבל וואלה, הופתעתי. מסתבר שמיה ונוגה יצאו דומות כמו שתי טיפות מים ליובל, אותם גנים בדיוק רק שהן בנות. בגלל ההבדלים…
-
מיה ונוגה הגיעו – אני אמא לשלושה ילדים – אחרי לידת תאומות
לפני שבוע בדיוק הפכתי מאמא לילד אחד לאמא לשלושה. ככה ברגע אחד. או ליתר דיוק תוך שתי דקות. לאחר שאובחנה אצלי רעלת הריון והוחלט על ניתוח קיסרי כבר הרגשתי סוג של הקלה שהנה, אוטוטו זה מסתיים. החודש האחרון היה זוועתי ואחד הקשים בחיי. בשבוע האחרון כבר הפכתי לממש נכה מבחינה פיזית, היה לי קשה…
-
ועכשיו – רעלת הריון. אבל מחר נפגש..
[fusion_builder_container hundred_percent="yes" overflow="visible"][fusion_builder_row][fusion_builder_column type="1_1" background_position="left top" background_color="" border_size="" border_color="" border_style="solid" spacing="yes" background_image="" background_repeat="no-repeat" padding="" margin_top="0px" margin_bottom="0px" class="" id="" animation_type="" animation_speed="0.3" animation_direction="left" hide_on_mobile="no" center_content="no" min_height="none"] ביום שישי האחרון קמתי אחרי לילה לבן עם הרבה צירים, לחצי הדם שלי התחילו להשתולל שוב, 150-160 על 100. הרופא שלי אמר שנגיע למיון כדי להתאשפז. שבוע 35. לא נתפס שהגעתי…
-
שבוע 34, מריחים את הסוף..
לא להאמין, אבל כבר הגעתי לשבוע 34. אחרי שהייתי בחשש ללידה מוקדמת משבוע 20 ומשהו בערך ואחרי 4 חודשים בשמירה בבית, חודשיים מתוכם במיטה בשכיבה עם רגליים למעלה, 4 אשפוזים ועוד שלל ביקורים במיון, רואים את הסוף. כבר קשה לי, כבד, וכואב בכל אזור אפשרי בגוף. יש לי בצקות איומות ברגליים או ליתר דיוק בגזעי…
-
שנת 2011 – פוסט סיכום שנה
זה כבר הפך למסורת אצלי, כל סוף שנה לשבת ולסכם את מה שעבר בחיי בשנה האחרונה, ומסורת, נהוג להמשיך. אז השעה עכשיו 12, עוד רגע בעלי יבוא לתת לי נשיקה, לשם שינוי נשארים בבית, אני מרוחה על הספה מזה כמה שעות , עם קצת צירים. מצד אחד כואב לי , מצד שני אני יודעת שאוטוטו…
-
אשפוז שלישי בהיי ריסק והפעם- בית חולים אסף הרופא
עוד אשפוז לא פשוט עבר על כוחותינו. אחרי שבסוף השבוע הייתי עם קפיצות משמעותיות בלחצי דם שהגיעו במשך כמה שעות ל100-150 יחד עם כאבי ראש וטשטוש ראיה, וביום ראשון בבוקר הלכנו לרופא שהפנה די מהר למיון. החלטתי הפעם ללכת על בית החולים אסף הרופא, מתוך מחשבה שאם הן יוולדו פגיות אז יהיה יותר נוח עם…
-
מחכה.
[fusion_builder_container hundred_percent="yes" overflow="visible"][fusion_builder_row][fusion_builder_column type="1_1" background_position="left top" background_color="" border_size="" border_color="" border_style="solid" spacing="yes" background_image="" background_repeat="no-repeat" padding="" margin_top="0px" margin_bottom="0px" class="" id="" animation_type="" animation_speed="0.3" animation_direction="left" hide_on_mobile="no" center_content="no" min_height="none"] כל יום שעובר אני מפנימה את זה עוד קצת. אני אמורה ללדת כל יום, ואי הידיעה הזו מתי או איך זה יקרה, אני אפילו לא יודעת מה לדמיין, וזה מוציא קונטרול…
-
זה מתחיל להרגיש ממש קרוב..
אחרי עוד ביקורת אתמול בתה"ש , התברר שצוואר הרחם שלי ממשיך להתקצר ושבר שיא חדש של סנטימטר בערך, אפילו טיפה פחות. המשמעות של זה היא שהראש של המובילה מבין השתיים, נמצא במרחק של סנטימטר בלבד מתעלת הנרתיק. למזלי הצוואר עדיין סגור אבל מחוק 50%. הימנית המובילה עדיין במצג ראש עם ראש ממש ממש נמוך, מה…