[fusion_builder_container hundred_percent="yes" overflow="visible"][fusion_builder_row][fusion_builder_column type="1_1" background_position="left top" background_color="" border_size="" border_color="" border_style="solid" spacing="yes" background_image="" background_repeat="no-repeat" padding="" margin_top="0px" margin_bottom="0px" class="" id="" animation_type="" animation_speed="0.3" animation_direction="left" hide_on_mobile="no" center_content="no" min_height="none"] יש כמה רגעים מכוננים בחייה של אמא לתינוק שמזכירים לנו שהתינוק שלנו גדל למרות שאנחנו לא שמות לב כל כך . מעבר מהחדר של ההורים לחדר של התינוק, מעבר מעריסה למיטה…

[fusion_builder_container hundred_percent="yes" overflow="visible"][fusion_builder_row][fusion_builder_column type="1_1" background_position="left top" background_color="" border_size="" border_color="" border_style="solid" spacing="yes" background_image="" background_repeat="no-repeat" padding="" margin_top="0px" margin_bottom="0px" class="" id="" animation_type="" animation_speed="0.3" animation_direction="left" hide_on_mobile="no" center_content="no" min_height="none"] משום מה מרגיש לי כאילו הפוסטים הללו של החודש נוסף שעבר נהיים צפופים יותר ויותר, אולי כי הזמן טס לי מרוב שאני עמוסה לאחרונה. או שפתאום יש לי פחות זמן לכתוב,…

לא יודעת מה נסגר עם בעלי בסופשבוע האחרון, באמת שלא ברור לי. אבל בכל פעם כשאני מביאה את אחת מהן לסלון הוא שואל "מי זאת?" הן תאומות זהות, כן, אבל יש ביניהן הבדלים, באף, בעיניים, בחיוך, אפילו בקול, ואני אומרת שגם בריח. כבר אתמול כשהיינו בדרך חזרה הביתה מההורים של בעלי , אני ישבתי מאחור…

הפוסט הזה הולך להיות חושפני. על תהליך של דיאטה שהחלטתי שאני מתחילה כבר אתמול, וברור לי שזה שאני כותבת על התהליך כאן בבלוג, יגרום לי למחויבות לתהליך. [fusion_builder_container hundred_percent="yes" overflow="visible"][fusion_builder_row][fusion_builder_column type="1_1" background_position="left top" background_color="" border_size="" border_color="" border_style="solid" spacing="yes" background_image="" background_repeat="no-repeat" padding="" margin_top="0px" margin_bottom="0px" class="" id="" animation_type="" animation_speed="0.3" animation_direction="left" hide_on_mobile="no" center_content="no" min_height="none"] לפני 4 וחצי חודשים…

מיה ונוגה כמעט בנות 4 חודשים. עם יובל התחלתי ב4 חודשים בדיוק עם הטעימות, אני בעד לחשוף אותם מוקדם יותר כדי לפתח הרגלי אכילה טובים למרות שבמקרה של יובל זה לא ממש עזר, הילד אנטי אוכל. איתו הטעימות לא הלכו בצורה כל כך חלקה, לקח לו זמן להתרגל למוצקים. בעלי קנה אתמול בננות והחלטתי היום…

אין, הילדות האלה ממיסות אותי. המהירות שבה הן נכנסו לי ללב, אין דברים כאלה. אולי בגלל שעכשיו בניגוד ללידה הראשונה אני יותר בשלה לאימהות, יותר מוכנה, יותר שלווה ויותר יודעת שיהיה בסדר ושהן יגדלו ושהכל עובר יחד עם הקסם הזה שיש בגידול תאומים שרק אמהות לתאומים מבינות. הביחד הזה שלהן שהוא גם לחוד, זה שהן…

אתמול בערב החלטתי לצאת קצת. להתאוורר. כבר כמה זמן אני מרגישה שחסר לי משהו לנפש. שמשהו בי רוצה להתפתח, להגיע רחוק יותר, ללמוד, להכנס פנימה, להתחזק ומשם לצאת החוצה ולגדול עוד קצת. איפשהו נכנסתי לסחרור של שגרה סביב הבנות והילד והבית והעבודה למרות שאני רק 3 חודשים אחרי לידה של תאומות (מי זוכר?) והייתי צריכה…

אחחח.. אין כמו בוקר של חופש שנגמר! לילדים בגן הכוונה. מאחר ואני עצמאית ועובדת בבית, אפשר לומר שאני חצי בחופש, במיוחד מאז שהתאומות נולדו. כך שבחגים ובחופשות של מערכת החינוך עם עוד ילד בבית, עצוב לומר אבל אני מוצאת את עצמי עובדת פי 3 יותר קשה. שלא תבינו לא נכון, אני מטורפת על הבן שלי…

אז איך זה לגדל תאומות? כיף גדול! באמת. יש משהו קסום בחוויה הזו של שתי תינוקות ביחד, שאולי קצת מזכירות האחת את השניה מבחינת מראה (אנשים זרים אומרים שהן ממש ממש דומות, אני חושבת שרק קצת) אבל לכל אחת יש את האופי והקסם שלה ובעיני , אולי כי אני אמא שלהן, הן שונות לגמרי. אם…