שבוע 20
עברת
י את זה. עברתי את הבדיקה הנוראית הזו שקוראים לה "מי שפיר". עכשיו נותר רק לחכות לתוצאות. 3 שבועות, איך לעזאזל עושים את זה???
הבדיקה היתה בסדר יחסית. כל הלוגיסטיקה לפני היתה נורא מתישה.
זה התחיל בקביעת התור. עשרת מדורי גיהנום. 13 שיחות למדיקל סנטר כדי להגיע למשרדו של פרופסור מי שפיר. תודה לאל ענתה לי מישהי שמבינה עניין. או לפחות ככה חשבתי. קבענו- 7.8 יום ג' בשעה 11:45. אנחת רווחה.
יום לפני הבדיקה התקשרתי לקבל את אישורו של פרופסור מי שפיר לצלם בבדיקה. כי רציתי לתעד. תודה לאל וגם קצת לי שהתקשרתי. מסתבר שפרופסור מי שפיר לא עובד בצהרים. הוא רק מתחיל ב-16:00…. זוכרים את גברת מבינת עניין? מסתבר שהיא לא משהו. לא רשמה אותי במקום הנכון, לא עידכנה אותי מה להביא, בקיצור הפכה מהר מאוד לגברת לא לעניין.
הפרופסור ענה, דווקא היה נחמד לשם שינוי- רק לא הסכים שגם בעלי וגם הצלמת יהיו ביחד איתי בחדר בעת הבדיקה. אז ויתרתי על הצילום. בכל זאת, בדיקה מלחיצה, העדפתי תמיכה מורלית….
אז סידרנו בייביסיטר, סידרנו מי שיביא מהגן ומי שיהיה איתה אחרי, סידרנו הסעה, רק דבר אחד נותר ANTI D. אלו מכן שסוג הדם שלהן הוא לא O- כמוני לא מכירות את המושג, אבל מסתבר (ככה למדתי בהריון הקודם) שנשים בהריון בעלות RH שלילי צריכות לקבל חיסון לאחר פעולות פולשניות על מנת למנוע יצירת נוגדנים שעשויים להיות מסוכנים לעובר. (מסובך, אוף… מתנצלת מראש אם לא קלעתי בול לתיאור הרפואי).
אז הלכתי לקנות את החיסון כדי שאוכל להביא איתי. אפשר להתפנק בקנייה שלו במקום אבל אז הוא עולה 400 ש"ח במקום 40. ולא פספסתי אפס במשוואה.
אחרי שעה ארוכה ומייגעת של המתנה בתור סיפרו לי שהמרשם לא תקין. חסרה חותמת וחתימה של הרופא. נו ברור, למה שיילך בקלות??? הרופא בחופש, המחליף כבר לא נמצא- לכי תשברי את הראש.
הקפצתי את עצמי רגלית ב-13:00 בצהרים ב-42 מעלות חום למרכז בריאות האישה ושם שידרגו לי למרשם חדש עם חתימה. תודה לאל אפשר לקנות את החיסון.
הבדיקה עברה בסדר. אפילו הפרופסור היה נחמד יותר מהפעם הקודמת, השתעשע ברעיון של צלמת שמלווה תהליכים רפואיים, השווה את הסיכון בבדיקה לסיכון לקבל מכה כשיורדים מרכב חונה, התמרמר על כך שהוא הפר' היחיד בעולם שעוד נותן זריקות חיסון לנשים בהריון (בכל מקום אחר זהו תפקידה של האחות) והיה מספיק נחמד להגיד לי שאני יכולה לצאת לשופינג מבחינתו ואין צורך לנוח 48 שעות במיטה.
אז אחרי 2 דקירות לא נעימות בכלל זה הסתיים. יצאתי מהחדר. התיישבתי על הכסא ואז זה התחיל. כיווצים ברחם, כאבים בגב התחתון ול-ח-ץ@@@ אלוהים איזה לחץ. יכול להיות שכל הפחדים שלי מתממשים? יכול להיות שזה יכול להיגמר עכשיו? אחרי שאני סוחבת את פיצי כבר 20 שבועות????
אחרי 24 שעות הכאבים עברו. החששות עדיין לא.
אז הלכתי לגברת שם ארוך שתרגיע אותי.
לאתר שלי ולפייסבוק:
אתר: www.kelim.biz
פייסבוק: http://www.facebook.com/