יד שניה, במצב טוב עם תוספות / דורין

יד שניה, במצב טוב עם תוספות  / דורין

הוא מאחר. וזה אחרי שאני, כל כולי, על כל חלקיי, הצלחתי להגיע בזמן.
ואז אני רואה משהו גבוה (כן, אמרו שהוא גבוה) שנראה די חתיך, מתקרב לעברי. ואז, כמו בפרסומת של חישגד ("נכון, לא תמיד תגשימי את כל החלומות שלך….."),
מסתבר לי שמה שרואים משם, לא רואים מכאן.
"אה…. את דורין?"
אני תמיד אומרת, שבמצבים כאלה התשובה לא חייבת להיות ברורה.
כי אם הבחור נראה סבבה, אז ברור, אני דורין.
ואם לא,
דורין? מי זו דורין?
אך מכיוון שאני בחורה נחמדה וטובה לבריות, אני תמיד עונה בחיוב ומשיבה בחיוך לשאלה הזו,
ואני עושה את זה גם אם אני רואה כבר בפתח בית הקפה שמדובר בלא אחר מאשר דרדסבא.
אני הרבה יותר אוהבת לפגוש אותם שם, ובדר"כ מעדיפה את האופציה הזו כששואלים אם לאסוף אותי מהבית.
אחת הסיבות היא גם שאם איכשהו, סתם אני אומרת, ממש ממש במקרה, יוצא לי לאחר,
אז תמיד הגיוני שהיו עומסי תנועה מטורפים בשעה תשע בערב, כולם הרי חוזרים בדיוק מהעבודה….
מה אני אגיד לו אם הוא בא לאסוף אותי מהבית?
"תשמע, אין לך מושג איזה עומס היה בין האמבטיה לחדר השינה, טירוף….."
ההצדקה היחידה שיש לי לדבר הזה היא,
שתכל'ס, בדר"כ, ע"פ הטבע, אישה לא אמורה לצאת לדייטים כשהיא אמא לילדים קטנים.
אני לא יוצאת מהבית עד שיהלי לא מקולחת+אכולה+במיטה. וזה קורה גם אם חזרתי הביתה בשש בערב והדייט בשמונה בבית קפה ירושלמי,
שרק כדי למצוא חניה צריך לשוטט חצי שעה.
אם היא נרדמת לפני שמגיעה הבייביסיטר, אני תמיד אומרת לה שאני יוצאת, כדי שאם היא תתעורר, שלא תופתע.
לפעמים היא שוכבת ערה לחלוטין במיטה כשאני יוצאת,
וכשאני מציעה לה לבוא להגיד שלום לבייביסיטר, היא משיבה לי בכעס על זה שאני יוצאת: "לא, לא בא לי לראות אותה".
מה?
"לא בא לי לראות אותה…. !"
היא בת 4. כן, גם את עצמה זה מפתיע לפעמים.
עכשיו, אסביר קצת.
במגזר שלנו, הכרויות נעשות בדר"כ ע"י גורם שלישי.
במקרה שלי, זה נוח במיוחד, כי הסיכוי שאמצא את גבר חלומותיי בג'ימבורי הקרוב לאיזור מגוריי,
די שואף לאפס.
כך יוצא שאני מוצאת את עצמי כבר שנתיים וחצי מעבירה ערבים נחמדים יותר ונחמדים פחות,
בבליינד-דייטים מרתקים יותר ו…. מרתקים פחות.
הפעם הראשונה שבה יצאתי לדייט הייתה הזויה לחלוטין. כל הסיטואציה נראתה לי ממש מוזרה.
הרגשתי כמו בשיר של אריק אינשטיין:
"זה פתאום נפל עליה, ושינה את כל חייה.
שינה את כל חייה מן הקצה אל הקצה…..
לובשת חיוכיה, יוצאת אל החיים…
מאפרת את עיניה, וחוזרת לחיים".
אבל מאז עברו כבר כ"כ הרבה ימים וגברים,
שמי סופר….
אני בהחלט יכולה להבין שבחורים חוששים לגשת לכל הדבר הגדול והעצום הזה שנקרא "אלמנה",
גם מהחשש על עצם הפגישה עצמה,
והחשש בכלל.
אני יודעת שיש גברים שחוששים ש"אולי היא עדין אוהבת את בעלה".
צריך להבין,
אלמנה לא אמורה להפסיק לאהוב את בעלה כדי להתחתן עם מישהו אחר.
היא גם אוהבת את אבא, ואמא, ואת הילדים שלה ואת האחים שלה.
היא אמורה להפסיק להיות מאוהבת בו,
ו….כן,
א"א להיות מאוהבים במישהו שמת.
יש משהו נוסף, שחשוב לזכור.
בגלל שמדובר במגזר שרוב חתונותיו מתרחשות ע"י גורם שלישי,
בדר"כ יכירו לבחור או לבחורה, בן/בת זוג עם עבר דומה.
רוצים דוגמא?
גרושים עם ילדים יצאו עם גרושות עם ילדים, וכד'.
כשהתאלמנתי, חברה שלי אמרה בשבעה:"תגידי, איפה נמצא לך עכשיו גבר שהתאלמן בהריון?"
כאן נכנס למשוואה, בתשואה רמה,
מגזר שלם העומד בפני עצמו המכונה: "כהנים גרושים".
לכהן, לא משנה מה מצבו המשפחתי, אסור מן התורה להתחתן עם גרושה.
מעבר לכך, אסור לכהן להתחתן גם עם אלמנה שעברה חליצה.
חליצה זהו טקס שצריכה לעבור אשה שנישאה והתאלמנה בטרם נולדו לה ולבעלה ילדים משותפים,
ובעצם, כדי להקים דור המשך לבעל, אמורה האישה להתחתן עם אחיו הרווק של הבעל, אם קיים אחד כזה.
במידה והוא לא קיים, אין שום בעיה.
במידה והוא קיים ומלאו לו כבר 13 שנים, יכולה האלמנה לבחור אם לעבור חליצה או להנשא לגיסה.
אם האלמנה מחליטה לא להנשא לו, היא עוברת טקס חליצה בו אחיו של הבעל בעצם משחרר אותה לדרכה, ודינה כדין גרושה.
אני לא עמדתי במצב הזה, משום שבזמן הפטירה הייתי כבר בהריון.
כל מי שמתעסק בשידוכים, מכיר את מצבו המיוחד של הכהן הגרוש ויוצא למענו למסע עולמי כדי לאתר עבורו אלמנה צעירה, ומשום שב"ה, באמת אין הרבה אלמנות צעירות, ההיצע מצומצם מאוד.
עד שלא עמדתי בסיטואציה הזו, ממש לא ענין אותי אם הבחור שאני יוצאת איתו הוא לוי, ישראל או כהן, אבל לאור העובדה שבעלי הראשון היה לוי,ואני יוצרת קשרים עם לא מעט כהנים, כשיבנה בית המקדש –
חפשו אותי במתחם ה – v.i.p.

תגובה אחת על “יד שניה, במצב טוב עם תוספות / דורין”

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.