בוקר. הילד בוכה. יורדת להכין בקבוק. הילד אוכל ואני מנסה לגנוב עוד 10 דקות שינה.
5 דקות חלפו הילד החליט שקמים עכשיו. צריך להתארגן, קמה מתלבשת, מצחצחת שיניים, מסדרת שיער.
מחליפה לילד חיתול מנסה להלביש אותו, הוא מצידו עושה היפוך אקרובאטי וכמעט נופל. האתגר האמיתי עוד לפנינו.. שיניים. תוך כדי שמניות באוויר איכשהו מצליחה לצחצח לו שן וחצי.
מכינה לו אוכל, לי קפה. הוא אוכל אני מסדרת את הבית, הקפה מתקרר ונשכח.
רצים לאוטו, אנחנו באיחור, חוגרים, מתנעים ונוסעים, הגענו לגן. "ביי אימא הולכת" לא ממש מעניין אותו.. חוזרת הביתה. מקפלת הר כביסה, מנקה, אבק, שואב וסמרטוט… הכביסה לארון, שוב הבעל בילגן. הארון נראה כמו אחרי צונאמי, מסדרת את הארון (בפעם השלישית השבוע).
נוסעת לסידורים, קניות, בנק, דואר. חוזרת הביתה יורדת לעבוד, יש הזמנות צריך להכין ולשלוח.
12:15 נוסעת להביא את הילד, חוזרים הביתה מכינה ארוחת צהרים, הוא אוכל אני מצליחה לקחת שלוש ארבע ביסים בין מייל אחד למייל שני. מחליפה חיתול ושמים פיג'מה, חלומות נעימים.
ממשיכה בעבודה שחיכתה.
כבר 16:00 הגב כואב, היום עוד לא נגמר. מעירה את הילד, שותלת אותו מול הטלווזיה, אימא צריך חצי שעה של שקט. מכינה ארוחת ערב, חותכת סלט ועורכת שולחן.
מספיק עם הטלווזיה, זמן איכות עם הילד. משחקים, רצים, מתגלגלים, מרכיבים, בונים מגדלים, "אימא דיו סוס", "קוקו איפה אני".
הבעל מגיע, האוכל מוכן, אוכלים. מפנים כלים, מנקה ומסדרת, לוקחת את הילד (וחצי מארוחת הערב שעליו) למקלחת, לחפוף, לסבן, לשטוף, הגב נשבר.
מנגבת, מלבישה, מייבשת לו שיער, מוסרת אותו לאבא שלו.
מסדרת אמבטיה, מנגבת את המים.

19:45 בקבוק, לצחצח שיניים ולילה טוב. שוב חוזרת לעבוד.
22:30 הגב מתפרק. הולכת קצת לנוח, לשבת בשקט, עם המחשבות של עצמי, המוח חייב לנוח.
00:00 כבר מאוחר, מסדרת צעצועים, וקצת מסביב. מקלחת קצרה הולכת לישון.
02:00 הילד בוכה, היסטרי, חלם חלום. קמה מרגיעה, מרימה, מנדנדת, שרה ורוקדת. הילד נרדם, מניחה במיטה. הילד מתעורר… קמה מרגיעה, מרימה, מנדנדת שרה ורוקדת… נרדם מחכה קצת שירדם יותר עמוק.
02:45 שקט… חוזרת לישון.