כשמשהו מצליח להקים אותך מהכורסא בזמן משחק כדורגל חשוב – קריאות "יש לי פיפי, תדליק לי אור, מהר!!".

כשאתה מצליח סוף סוף להבין מה ההבדל בין "ירוק בקבוק" ל"ירוק לימון", וכך בעצם להבין אם הקקי של הילד מביע יציאת שן או שהוא תחת השפעת וירוס.

כשיש לך את מספר הטלפון של רופא הילדים בחיוג המהיר.

כשאתה משתמש באותו חיוג מהיר באופן תכוף, על מנת לקבל אישורי "הבראה" בשביל לשלוח את הילד לגן אחרי מחלה.

כשלרופא הילדים שלך יש את מספר הפקס שלך על מנת שלא תצטרך לבוא לקחת את האישור בעצמך.

כשהישיבה הכי דחופה שלך החודש הינה בגן של הילד, בה אתה נאלץ לשמוע 30 הורים אחרים מנסים לשכנע את הגננת להתחיל בשיעורי אנגלית בכיתת בנך/בתך בת ה- 3.

כשאתה צריך להזמין פנקסי צ'קים לתשלומי הגן (יש עוד מקומות בהם משלמים בצ'קים בימינו?).

כשאתה מגלה שבמקום להתארגן בבוקר ברבע שעה ולצאת לעבודה אתה נהיה מומחה למשא ומתן בו אתה מנסה לשכנע את בתך הקטנה שגם החולצה הורודה הזאת יפה וגם הורודה השניה יפה, ושהמכנסיים מתאימים לשתיהן, ושאין צורך בקוקיות היום, ושגם ככה לא רואים את התחתונים אז לא משנה שהם לא ורודים כמו המכנסיים, ושאתה ממהר לעבודה, ובסוף מגלה שבמקום מומחה למשא ומתן, אתה עלול להכנס לכלא באשמת שוחד. ועוד שוחד. ועוד.

כשאתה מוצא את עצמך מסביר לילדה בת 3 למה לא תמיד ההוראות המצורפות למשחקים מדויקות, וזה שבמטבח החדש שקנית לה, התנור יצא מעל מתקן ייבוש הכלים – זה רק בגלל שזהו תחילתו של עידן המטבח המודרני.

כשאתה מגלה שהנייר שאתה מחזיק ביד רוב הזמן, אינו עיתון, אלא נייר טישו המחפש אף מנוזל תמידית.

כשהמסג' היחידי שתקבל בשנים הקרובות הוא של ילדים שקופצים עליך וצועקים "דיו!".

כשתגלה מה זה מגן מזרון.

כשתחליף אותו כל יומיים כאשר אשתך תחליט שהילד מספיק גדול להיגמל מחיתול לילה.

כשצליל האהוב עליך הופך להיות ה"קליק" של מושב הבטיחות המבשר, שמעכשיו, ועד שתגיעו ליעד, הכל תחת שליטה.

כשהדיסקים ברכב אינם כבר הדיסקים שלך.

כשאתה מוצא את עצמך סוגר עם הרופא שהילד כבר לא חולה אלא סתם עייף.

כשאתה עושה אותו דבר עם הגננת.

כשהרכב כבר לא נקי כמו פעם.

בעצם, זה גם יכול להיות שסתם השארת את האוטו לאישה.

כשאתה יכול לפתוח סניף של toys are us במחסן.

כשרוב הזמן מחוברת למחשב המקלדת של COMFY במקום המקלדת הרגילה.

שכבר אין דבר כזה: "יקיצה טבעית בשבת בבוקר".

כשאתה לא קם בלילה רק בשביל להשתין.

כשאתה קם בלילה.

כשפתאום אתה מבין את הסלוגן "פרייאר מי שלא עושה מילואים".

כש"טיפת חלב" היא כבר לא המינוח היחידי למה שאתה משאיר בבוקר לאשתך (בשביל הנס קפה).

כשאתה מגלה שבגדי ילדים עולים יותר מהבגדים שלך.

שהמושג "חופש גדול" כבר לא מעלה לך זיכרונות נוגים מהתיכון.

כשאתה מגלה שיש משהו שעולה יותר מהמשכנתא של הבית, וזה עוד הגן הכי זול באזור.

כשקירות הבית שלך מתחילים להיות צבעוניים.

כשאתה יורד הרבה יותר פעמים לזבל.

כשאתה מעדיף להשאר ליד פח הזבל.

כשמקום לשמוע רק: "מאמי אין לי כח", אתה שומע: "מאמי אין לי כח, קום אליו אתה".

כשאתה צריך ללמוד איך עושים צמות.

כשאתה צריך ללמוד איך מפרקים צמות.

כשאתה כבר לא יכול להתקלח לבד.

כשנהיה הרבה יותר צפוף במיטה שלך.

כשנהיה לפעמים גם רטוב במיטה שלך (ראה סעיפים קודמים).

כשהמוטיבציה שלך בעבודה עולה.

כשאתה חושב פעמים כשאתה נכנס למיטה עם אשתך כי אתה מבין שלהנאות הקטנות שלך במיטה יש גם השלכות לאחר מכן.

אבל,
האסימון באמת נופל,
כשאתה מוצא את עצמך צוחק מהשטויות שהם עושים או אומרים,
וכשאתה מוצף פרוסטוגלנדינים כשאתה חוזר הביתה ומקבל חיבוק אוהב (מבלי להביא איזה תכשיט…).