בתקופה האחרונה נסגרו בישראל כקרוב ל90,000 עסקים, מה שמוביל את כלכלת ישראל למצב שפל,
בעל עסק אשר מתמודד עם קשיים כלכליים עקב חובות חייב להבין את חוק חדלות פירעון.
חוק חדלות פירעון נוצר בשנת 2019 ומטרתו הינה לשנות את חוק פשיטת רגל.
חדלות פירעון הינו הליך משפטי שבא להגן על כבודו של בעל העסק אשר נכנס לבעיות כלכליות,
במהלך שנת 2020 ראינו זינוק של מספר הבקשות לחדלות פירעון העומד על  21-22 אלף,
עלייה של כ-30% לעומת 2019. וזוהי רק ההתחלה.
במאמר הבא אנו נסביר מהו חוק חדלות פירעון ואיך בעל עסק או אדם עצמאי יכולים להשתמש בחוק זה לטובתם ולטובת מצבם הכלכלי

 

מהו חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי

ביום 5.3.2018 אישרה מליאת הכנסת באופן סופי את חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, החוק נכנס לתוקף בשנת 2019.
מטרת החור הינה להביא לשיקומו הכלכלי של חדל פירעון ובנוסף, לקיים הליכי גבייה וכינוס השומרים
על כבודם של החייבים ולקדם את שילובו מחדש של חדל פירעון במרקם החיים הכלכליים.
מראה חוק זה שקריסה כלכלית אינה עוד "אות קלון" והסתבכות כלכלית היא מצב לא פשוט
עבור פושטי רגל ובני משפחותיהם, מצב שמוביל למשברים קשים נוספים.

החוק מודע למציאות הכלכלית שבה אנו חיים ולעובדה שהיום יותר קל לקבל הלוואות ולא רק מבנקים.
היום כל אחד יכול לקחת הלוואה לכל מטרה, ולכן לא מעט אנשים נורמטיביים "מתגלגלים" וביניהם עצמאים בישראל,
ממינוס מינורי בבנק לחובות של מאות אלפי שקלים.

בשנת 2019 כ 20,000 אנשים נכנסו להליך פשיטת רגל ומעל 700,000 אנשים כעשירית מהאוכלוסייה
רשומים כחייבים בהוצאה לפועל, אלו מספרים שרק גדלים מדי שנה.

המחוקק מכיר בתופעה כמכת מדינה של ממש, ומכאן נוצרו השינויים בתחום חדלות פירעון של יחידים ותאגידים.

 

החוק מציע ארבעה מסלולים עיקריים:

1. צו לשיקום כלכלי בבית המשפט – צו לשיקום כלכלי יכלול תכנית לתשלום החובות של החייב מנכסיו
   ומהכנסתו השוטפת, וכן ייקבעו הוראות לגבי מהם הנכסים שייכללו בקופת הנשייה והוראות
   בעניין אופן מימוש נכסי קופת הנשייה. בנוסף, צו שיקום כלכלי יכלול הוראות בדבר תקופת התכנית,
   אשר בסופה יופטר החייב מחובותיו. החוק החדש קובע ברירת מחדל של 3 שנים לתקופת התשלומים (עו"ד פשיטת רגל).
2. הליכי חדלות פירעון בסכום נמוך – חייב רשאי לפתוח בהליכי חדלות פרעון,
   גם אם סך חובותיו אינו עולה על 150,000 ₪, בתנאי שהוא נמצא בחדלות פרעון,
   או שהצו יסייע כדי למנוע את חדלות פירעונו (חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי).
3. הסדר חוב – קיימת אפשרות של חייב לבצע הסדר. החידוש המרכזי בעניין זה הוא שנושה יהיה רשאי להציע הסדר חוב גם בלא הסכמת התאגיד, וזאת במקרים בהם התקיימו התנאים להגשת בקשה לצו פתיחת הליכים על ידי נושה.
   מעבר לכך, הוראות אישור הסדר החוב מפנות להוראות לאישור תכנית לשיקום כאמור לעיל, בכפוף למספר שינויים קלים.
4. הפטר ליחיד נלווה להליכי חדלות פירעון של תאגיד – החוק מאפשר לנהל הליך בתוך הליך, כלומר,
   לנהל הליך של פשיטת רגל של יחיד, תוך כדי הליך של חדלות פרעון של חברה.

 

 דברי סיכום

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי יוצר שינוי בסדר הפטר חובותיו של חדל פירעון לנושים,
החוק מחזק את מעמדם של הנושים הלא מובטחים ובעצם מצמצם את קדימות בפירעון החובות
מתוך קופת נכסי החייב שניתנת כיום לנושים החזקים, כלומר, רשויות המדינה והבנקים וזאת לטובת הנושים הקטנים.
החוק מעניק לנושים הקטנים הסדר טוב יותר לגבי היקף הריבית על החובות, באופן שנועד לצמצם את הפערים
בין הנושים הקטנים לבין הנושים הגדולים, כמו הבנקים, שמקבלים ריבית גבוהה על חובותיהם.

המימוש המובהק ביותר של הגישה השיקומית בחוק החדש מתבטא בהגבלת משך הליכי פשיטת הרגל בזמן למשך 4 שנים בלבד,
הליך אשר אמור להסתיים בהליך הסדר ,כלומר, קבלת פטור מתשלום יתרת החובות שאין ביכולתו של החייב לפרוע.
לפני שחושבים להתחיל הליך זה מומלץ לקבל ייעוץ משפטי ע"י עורך דין פשיטות רגל, המתמחה בדיני חדלות פירעון ושיקום כלכלי שיוכל לבדוק את המקרה שלכם ויהיה לצדכם לאורך כל התהליך ויפקח שהכול מתנהל קשורה.