חופש גדול, אין כמו החופש הגדול
חופשת הקיץ הנכספת לה חיכינו כל השנה כילדים, כמו שבויים וייטנאמים המחכים לרגע הגאולה בו נזכה לחנינה בת חודשיים.
חלפו להן שנים רבות מאז הייתי בגובה של בריכה ביתית, סחבתי על כתפיי הרעננות ילקוט בית ספר ורוד שבתוכו קלמר קשיח מלבני ורוד עם מחדד בילט אין, בעודי מתענגת על ארטיק לוקס בדרך הביתה.
מאז שהזעתי כמו סוסון יאור חמוד וכהה עור בסוף יוני, רגע קט לפני שהבטתי לחופש הגדול בלבן של העיניים.
הורה תשוש- ילד מאושר
אין אושר גדול יותר מאושרם של ילדים בחופש הגדול ואין תשישות גדולה יותר מתשישותם של ההורים והסבתות התורניות.
הקשר בין חופש למה שקורה לסבתות המותשות מהשמש בתור הארוך בלונה פארק, הוא בערך כמו הקשר בין אסיר עולם בכלא נידח בצפון קוריאה לשייק בננה תמר במלדיביים.
כל מקום מקורה בעל ארבעה קירות שיש בו משב קל של מזגן, מוצף בילדים אנרגטים ומלווה מבוגר עייף ולח שניצב לצידם כמו מוצר נלווה פג תוקף.
הישגי אמא נטולת חופש
אחרי חודש וחצי של "חופש" עם שני ילדים קטנים, שהתחבר ל"שבתון" (שלא שבתתי רגע) של 10 חודשים עם עולל קטן, אלו הם הישגי…
החלפתי 7,523 טיטולים עם קקי בשלל מרקמים, מצבי צבירה וצבעי הקשת, ניקיתי מהרצפה לפחות 5 ק"ג של ענבי טלי- כל עינב זהב שנלעס בפיו הקטן של בני והגיע מהר מאד לעטר את ריצוף הדירה.
הזזתי לפחות 2 חוליות מעמוד השדרה בניסיונות לחלץ כדורי פלסטיק שנסחפו אל עבר הצד האפל שמתחת לספה.
חרשתי את כל הג'ימבורים מהכושלים נטולי האיוורור ועד ליוקרתיים שנושאים בגאווה 3 כדורי מישלן, כמעט ונקעתי את הרגל במשחק כדורגל לגיל הרך עם כדור ספוג.
קפצתי בכל מתחמי הטרמפולינות עד שכמעט אושפזתי עם ורטיגו, התמקצעתי בשחיית פרפר ללא מציל בבריכות כדורים, טבלתי בכל בריכות הפעוטות העשירות באמוניה עדינה.
הייתי ביותר תערוכות משוחר אומנות צרפתי, אכלתי יותר פיצות מכל צב נינג'ה, התרוצצתי והזעתי את נפשי לדעת כמו אצן אולימפי בחמש גינות לפחות וכך בעצם הרווחתי ביושר רב את מקומי בהיררכיה המשפחתית במקלחות.
אני ממוקמת גבוה גבוה, אי שם בראש הפירמידה.
סופו של יום
בסופו של כל יום "חופש", לאחר שספגתי באהבה שאריות ענבים אל תוך שערות ראשי, הוכנסו לחולצתי 3 ק"ג ליום של רסיסי קורנפלקס, כף רגלי דרכה והתבוססה בדביקות של 5 פלחי אפרשזיף בשל ולקינוח צופו כמה מאצבעות כף ידי בדייסת סולת חמימה
שהתקשתה כמו יציקת בטון בגינה השכונתית, אני הראשונה שבורחת לחדר האמבטיה הקלסטופובי שלנו ומפנקת את גופי בכמה דקות של מים זורמים שישטפו את היום שעבר, כמה דקות של חסד אבל כמובן בליווי של סטוקר קטן ומיומן שדופק על הדלת וקורא לי "אבא".
19:30- שעה של חסד
19:30 הילדים במיטות וסיפור ונשיקה זה כל מה שמפריד ביני לספה הנחשקת, אני מתכופפת לנשק את בתי… ובני הקטן עומד ניצב במיטתו בכדי לצפות במחזה האימהי.
נשיקה, חיבוק ועוד חיבוק ובקבוק אחד של 280 מ"ל מים צוננים שנזרק על ידי העולל וחולף בדיוק ס"מ אחד מראשי.
אני מיישירה מבט אל העולל והוא כולו מחויך, רוקד לו ריקוד קטן ושולח לי נשיקה מכל הלב.
אז נכון שיש לו בינתיים רק ארבע מילים בלקסיקון והוא מתמחה במשיכות שיער וריצה מסכנת חיים על ספות, אבל הטלת בקבוק למרחק בשילוב של ריקוד ונשיקה, ללא ספק מצטרפים לרשימת ההישגים לטיפת חלב.
בקרו בעמוד הפייסבוק,