שמלות פינאפ לחגוג את החיים * להיות אמא 2Bmommy

היי בנות טרנדי מאמ

תזכורת קצרה – הקמתי קבוצת בנות בפייסבוק שנקראת "פינאפ הכורדיה – אופנת שנות ה40 50 חוזרת למודה", שם אנחנו מתרפקות על אופנת הפינאפ, אופנה מחטבת, מטפחת ומדגישת קימורים הן של נשים רזות ובעיקר של נשים שמנות. אופנה שבעיקר חוגגת את הנשיות.

מי שקראה פוסטים קודמים שלי, כבר וודאי יודעת איך אני מתלבשת. 80 קילו, צלוליטיס ונראית.. מליון דולר. איך?

הכי פשוט. הלוק הזה (שאני כל כך מכורה לו) גורם לכולנו שמנות כרזות להראות…מליון דולר! מה זה משנה כמה את שוקלת? אם תאהבי את עצמך, תרגישי טוב עם עצמך, ותתפנקי עם לוק מאלף,את תראי ותרגישי מליון דולר גם אם את שישים או שמונים או מאה עשרים קילו, או כמו שאומרים אצלינו בקבוצה: : מליון לירות ארץ ישראליות.

בתור מורה להיסטוריה, אני אוהבת מאוד לחקור את האופנה של פעם, ללמוד על הכוח שזה נתן לנשים, ולקבל השראה מהיצירתיות האופנתית שהייתה להן בזמנים קשים. אחד מהנושאים שריתקו אותי וריגשו אותי היה הנשים בגטאות.

תאורית הצרכים של מאסלו (שניה, תישארו איתי ותראו איך זה קשור) גורסת שרק אחרי שצרכים מסוימים מתמלאים, האדם פונה למלא צרכים אחרים. הצרכים הפיזיולוגים הבסיסים הם חמצן, מזון, מים, שינה. על פי התיאוריה, אדם רעב, לא ינסה להשיג מימוש עצמי, לפני שיהיה שבע. ולמרות זאת, הנשים המופלאות בגטו, שרעבו וסבלו ולא הצליחו לספק את הצרכים הבסיסים שלהן, הקפידו להתאפר ולהסתרק, ואפילו ללבוש את הבגדים המועטים שהרשו להם להביא מהבית כשהצטלמו לתמונות בגטו. נשמע מוזר אולי, אבל זו צורה מופלאה של השרדות שמבטאת את קדושת החיים, ומבהירה ללא מילים את המשמעות של לשמור על צלם אנוש גם כשהחיים הם תופת.

היה מרתק לנבור וללמוד קצת על הנשים בגטו מפאן שבדרך כלל לא מסתכלים עליו – אופנה ונשיות. מה שכן, צריך להסתכל על התמונות של הנשים מהגטו עם קורטוב מלח – זה לא יהיה מופרך לחשוב שהצלמים היו מיחידת התעמולה הנאצית שרצתה להראות שמצבם של היהודים בגטו היה טוב. מעבר לזה, בגטו ורשה היו מעמדות, והיתה שכבת קטנה של אנשים עשירים (במושגי גטו), כך שמאחר ואיננו יודעים מי הנשים המצולמות, ייתכן שהן היו שייכות למעמד המיוחד הזה.