היי פין אפיות
מי שלא הכירה אותי עדיין, מוזמנת לקרוא קצת בפוסט הקודם – נעים מאוד!
המשיכה שלי לשנות ה40-50 של המאה ה20 ולדמות הפין אפ לא מסתכמת בהקפדה יתרה על לבוש היסטורי (עגילים, גרביונים, שמלות, תסרוקות) ומוטיבים של התקופה (לעולם לא תראו צבעים טרם זמנם כמו נאון ונצנצים) אלה גם באג'נדה שלי שאני גאה בה מאוד.
אז מה זאת האג׳נדה שלי? (ואגב, לינקים לשמלות הורסות בסוף הפוסט!) ומה זה פין אפ בכלל?
פין אפ (מלשון Pined Up – נעצים ) היו דמויות של נשים מצויירות על פוסטרים וגלויות שהחיילים לקחו איתם בכיס בשנות העשרים עת נשלחו לקווי האוייב. החיילים הצעירים השאירו מאחוריהם את החיים והאהובות שלהם. הגלויות היו תחובות בכיסם בשדה הקרב, ולאחר מכן נעוצות (ומכאן השם) בבסיס שלהם או באוהלים שבחזית.
באופן משעשע למדי, היו גם מטוסי קרב עם דמויות פינאפ מצוירות עליהם – מה שהוביל לתחושה שדמויות הפינאפ הן אילו שמטילות את הפצצות על האויב.
התמונות המצויירות , המורומזות ומלאות ההומור (פוזה ידועה למשל – פנים ספק מופתעות ספק נבוכות ספק משועשעות משולי החצאית שנתפסה בחפץ ומגלה טפח מרגליה של נערת הפינאפ) העלו את המורל בקרב החיילים – ותכלס – שימחו לבב אנוש.
המלכה האם, הפינאפ והאגדה הייתה כמובן גברת נורמה ג׳ין הלו היא מרלין מונרו שגם היא צויירה כמובן לתמונות פינאפ למינהן, ואף הגדילה לעשות והלכה לבקר חיילים בבסיסם טרם יציאתם לקרב.
הפמניסטיות טוענות שדמות הפינאפ היא עוד דרך להחפצת האישה.
ביריות, הצצה מרומזת לתוך החצאית, מחשופים נדיבים ותמימות מינית מאוד מושכת. וכן, אולי מנקודת המבט הגברית, בנות הפינאפ עומדות לשירותם.
אבל מה בנוגע לנקודת המבט הנשית?
אז כן, אפשר להתייחס למיניות כאל משהו מוחצן ומוחפץ, אבל מי קבע שככה צריך להסתכל על זה?
אני מסתכלת על הפינאפ כדמות מעצימה. אין שום רע להשתמש בדמות הזאת ולהעצים דרכה כל אשה ואישה. המושג סקסית עבר מעין זילות בשנים האחרונות. כאילו זו קללה, או לכל הפחות זלזול. ואני שואלת למה? מה רע בלהרגיש סקסית? סקסית בעיני זה כוח.
סקסית זו אמירה.
עקבים זו עמידה זקופה.
אודם אדום צובע את החיים.
שמלה פרחונית חובקת את הקימורים ומרעננת את הרחוב.
הרי כולם נראים אותו הדבר עם אותו הגינס ואותה הטישרט.
אבל מסתבר שלא כולם חושבים כמוני.
טוב, זה לא ממש חדש לי 😉 אני רגילה לחשוב קצת אחרת, וזה לגמרי בסדר.
במהלך השנה האחרונה, אני מצלמת כל בוקר את הלוק שלי לפני שאני הולכת לעבודה. התחלתי להעלות את הלוקים המובחרים (אל דאגה, לא הצפתי את כולם ב365 לוקים של פינאפ…) לקבוצת סטייל נשית של מעל 6000 נשים.
התגובות היו מדהימות, גם בכמות התגובות וגם בפירגון העצום.
״את שינוי מרענן״ הן כתבו לי.
״איזה כייף להסתכל״.
הרגשתי שמצאתי את מקומי!
שלא מסתכלים עלי בתור איזו דמות, שחקנית, מחופשת…..
היה לי כייף. נהניתי. לשתף, לראות מה אחרות לובשות, לצרף לכל דורשת דמות פינאפ שמזכירה אותה.
אחרי תקופה, קיבלתי הודעה מהאדמין של הקבוצה שאני מבזה את הנשים האחרות בתגובות שלי, משפילה ומנציחה את השובינזם הגברי. כן, ממש באילו המילים.
התיישבתי.
הייתי ברחוב, ופשוט התיישבתי על המדרכה.
כל כך נפגעתי.
הדבר האחרון שרציתי היה להשפיל ולבזות נשים אחרות.
אני? איך זה יכול להיות? אני שמטיפה להעצמה נשית, שאוהבת את הגוף באשר הוא, שנהנית כל כך מלהחמיא לכל כך הרבה סטייל ונשים משפילה??
יצאתי מהקבוצה בבושת פנים ובעצב רב.
והחלטתי להקים קבוצה משלי.
קבוצה שהיא כולה פינאפ – לא רק הסטייל, אלא גם הסטייט אוף מיינד.
קבוצה של העצמה נשית ושל גוף האישה.
קבוצה שהמילה סקסית היא מחמאה, כי סקסית זו הרגשה. סקסית זה סטייט אוב מיינד.
אז זאת הקבוצה שלי – פין אפ הכורדייה- אפנת שנות ה-40' 50' חוזרת למודה!
הגענו כבר לאלף נשים תוך שבועיים, היסטריה מטורפת – אלף נשים שאוהבות את הסגנון, חיות אותו, נושמות אותו (מי פחות מי יותר), או סתם אוהבות את הרעיון שהוא והקבוצה מייצגים.
ואין מאושרת ממני לראות כמה נשים מחוברות לסגנון, לסקסיות, להעצמה ולמי שאנחנו. אני מזמינה אתכן להציץ ולהצטרף – אבל תיזהרו. זה ממכר! ….
בתור מנת פתיחה לעולם המופלא הזה ולאלו שלא מכירות אותי, מצרפת שני לוקים בסיסים והורסים של שנות החמישים, עם לינקים לאיביי. האיכות מצוינת וכמה שהן יפות על הגוף! זהו הסטייל המחבק והמעצים ביותר (בעיני). ותזכרו טוב את המוטו שלי – שמלה טובה, טובה יותר מכל דיאטה.
הנה לינק לשמלה הזאת (כן, זו אני 🙂
בפוסטים הבאים אתן עוד הרבה הרבה לינקים, הסברים למידות, איך מתאימים שמלה למבנה הגוף, טוטוריאלס וסתם תגליות משמחות על משלוחים זולים והפתעות כיפיות.
נשתמע בקרוב, בברכת ״שמלה טובה, טובה יותר מכל דיאטה״,
הגר