22.7.12
שבוע 18
וואוהו, שבוע 18, זה כבר נהיה ממש מלחיץ, זה אשכרה שבוע 18…
במסגרת יומן המסע שאני עושה מלוות אותי כמה נשות מקצוע, אחת מהן היא ניקי. צלמת הריון ומשפחה. ניקי בדר"כ מצלמת נשים בסוף ההריון. איתגרתי אותה. הזמנתי אותה לצלם אותי באמצע ההריון, בעיה! הבטן עדיין חצי נוזלית, בישיבה היא אפילו נראית די שומנית, מאוד קשה למצוא פוזות שמחמיאות לבטן שרק חצי מבצבצת. וניקי הצליחה ובגדול, איזה אלופה. גם ניקי בהריון. בשבוע הרבה יותר מתקדם ממני ואם היו מצלמים את שתינו אחת ליד השנייה הייתם רואים שגודל הבטן זהה ואולי אפילו שלי יותר גדולה משלה.
ושוב בהשוואות עסקינן. (אבל זה בהערת שוליים.)
בקיצור מה אני אגיד לכם- קשה לי עם כל הצילומים האלו- אני לא אוהבת להיות במרכז תשומת הלב, לא אוהבת לביים תמונות, פשוט לא אוהבת. אבל בסוף כשזה הזכרון- זה זכרון מדהים. באיזשהו שלב נשברתי. העייפות הרגה אותי. ניקי עמדה כמו נץ, צילמה, עבדה, היתה אנרגטית להפליא ואני כמעט נרדמתי. טירוף…
אז בואו נדבר על העייפות האינסופית הזו- לדעתי עדיין לא התלוננתי על זה וזה הזוי. כזו עייפות מטורפת שאני ממש לא זוכרת מההריון עם רומי. אני בקושי מצליחה לתפקד…
שנת הלילה שלי גרועה בטירוף- גם רומי החליטה לבכות מלא בלילות האחרונים, וגם השלפוחית לוחצת והגב כואב, קשה לי למצוא את התנוחה המתאימה. אז אני מתעוררת המון, לוקח לי המון זמן להיכנס לשינה טובה ואז בדר"כ היא נקטעת כי פיצקה מתעוררת. השינה הכי טובה שלי היא בצהרים (אני מברות המזל שיכולות להרשות לעצמן להשלים שעות בצהרים כי אני עצמאית ועובדת בבוקר ובערב בעיקר) ואז כשהשעון מצלצל ב-15:50 אני הפוכה, לוקח לי כמה שעות להתאפס ולחזור לעצמי, גם גל החום הזה בחוץ מתיש אותי, אני בקושי סוחבת את הרגליים, מתישששששששש………….
אז החלטתי לעשות מעשה. הלכתי לדיקור סיני אצל מעיין סבג המדהימה. מחט אחת, לא כל כך נעימה ברגל ימין למשך 21 דקות, עיסוי ראש, צוואר, כתפיים ושמן למריחה ואני כמו חדשה. מדהים!!! האנרגיות חזרו, איך חיכיתי עד עכשיו עם הקסם הזה?
לאתר שלי ולפייסבוק:
אתר: www.kelim.biz
פייסבוק: http://www.facebook.com/
3 תגובות על “יומן הריון – שבוע 18 / לירון גור שטייגמן”
כרגיל, תענוג לקרוא
הי לימור,
רציתי לומר שהגעתי לבלוג הזה ממש במקרה וקראתי אותו עכשיו מתחילתו. אהבתי את הכתיבה שלך, הזדהיתי עם חלק מהתחושות, החששות, הלבטים והכעסים. גם אני בהריון. הריון שלישי ושבוע 26, אבל מי סופר? 🙂
ואמנם זה מתאים לפוסט הראשון שלך, אבל רציתי לומר לך שהגדולים שלי(בן 7 ורבע ובת כמעט 5) הם בהפרש של שנתיים וארבע וזה הפרש מעולה. כשהם היו קטנים יותר היו קצת קשיים(לחתל שניים, ייאיקס!) אבל עכשיו זה כיף גדול. הם משחקים ביחד, הם רבים(כיאה לאחים אוהבים), הוא מלמד אותה דברים, היא מלמדת אותו שתמיד מקשיבים לאשה ( 🙂 ) והם בעיקר אוהבים זה את זו וזו את זה מאד. בקיצור, כיף גדול!!
אז הרבה הצלחה בהמשך ההריון, מקוה שעם כל הנושא הזה של טמטמת ההריון אזכור איך להגיע לכאן בחזרה כדי להמשיך ולקרוא אותך וגם אם לא-אני בטוחה שיש עוד כאלה שנהנים ונהנות וימשיכו להנות מכתיבתך…
בת7
תודה בת שבע היקרה ובשעה טובה גם לך:-)))
נהניתי לקרוא את התגובה שלך והחכמתי,
אולי תספרי לי אם יש הבדל בהריון ה-3 מהשניים הקודמים? איך את חווה את ההריון?