28.5.12
שבוע 9
הריון שני.
טוב. זה היה לי ברור. פעם אחת זה קרה. פעם אחת שמסתבר שזה בדיוק מה שצריך בשביל להיות בהריון. אפילו לא היה לי מספיק זמן להתכונן לרעיון וכבר יש לי בחילות.
איחר לי ביום אחד, איחר ביומיים, רף הלחץ עולה- אני אעשה את הבדיקה אבל ברור לי שזה חיובי. כי התלבטתי אם זה הזמן. אם הייתי רוצה מאוד זה לא היה קורה מיד, מישהו למעלה כנראה צוחק עליי בקול רם.
בדיקה ראשונה- שני פסים- אחד חזק ואחד חלש עד כדי בלתי נראה. אבל יש פס, אי אפשר להתעלם מנוכחותו. היה לי ברור שזה חיובי. תחושת בטן שכזו.
פתאום מגיעה התלבטות- כמובן שקצת מאוחר מידי- האם זה הזמן הנכון? עד שהצלחתי לחזור למידת המכנסיים שלי, עד שהצלחתי לחזור לעצמאות שלי, קצת למצוא את הפינה שלי שוב, עד שהייתי בתנופה בעסק הקטן שלי, באנרגיות לעשייה, ברצון לחשיפה- פתאום כל עולמי מתהפך. ואז עולה שאלת השאלות- זה היה משנה אם הייתי מחכה עוד חצי שנה? מתי זה זמן נכון? מתי זה הזמן המתאים? אוף. אין לי תשובות לעצמי. איזה ייאוש. אני מנסה לעשות מחקר בין הקרובים לי- לגלות כמה הם חיכו בין הילדים, לא מצליחה לקבל את התשובות שכ"כ חסרות לי בתקופה הזו- שטווח של שנתיים וחצי זה ממש בסדר. חלק מחכים את המינימום ואומרים ש"בהתחלה זה קשה אבל זה הולך ומשתפר" וחלק מחכים 4 שנים. אני קצת זקנה לחכות 4 שנים, כבר בת 32, אף אחד לא יכול להגיד לי שזה בסדר? מישהו? רק תגידו שזה בסדר כדי שאוכל להתחיל להאמין בזה קצת.
אני מבוהלת, הקטנציק (או הקטנה) אמורים לצאת בחורף, איך לוקחים את שניהם לגן? מה מלבישים בחורף- רומי נולדה בקיץ, איך מחלקים את תשומת הלב לשני ילדים, כמה אהבה עוד תוכל לצאת ממני???????? אני מותשת מהמחשבות, הן לא מרפות לרגע, האם עשינו את הבחירה הנכונה? האם זה הזמן הנכון? מצאתי את התשובה- אעשה עוד בדיקה, אולי הראשונה טעתה? אולי לקח לי הרבה זמן להסתכל בתוצאות וזה שינה אותן?
היא לא השתנתה. התשובה. נשארה זהה. אני בהריון. לשמוח? לבכות? מה עושים?
אז ככה גיליתי.
חשבתי שהפעם – בגלל שאני כבר יודעת למה לצפות- לא יהיו בחילות, ולא תהיה עייפות ואוכל לעבור על כל אלו. אז חשבתי. מישהו למעלה כנראה צוחק עליי בקול רם.
לאתר שלי ולפייסבוק:
אתר: www.kelim.biz
פייסבוק: http://www.facebook.com/