[fusion_builder_container hundred_percent="yes" overflow="visible"][fusion_builder_row][fusion_builder_column type="1_1" background_position="left top" background_color="" border_size="" border_color="" border_style="solid" spacing="yes" background_image="" background_repeat="no-repeat" padding="" margin_top="0px" margin_bottom="0px" class="" id="" animation_type="" animation_speed="0.3" animation_direction="left" hide_on_mobile="no" center_content="no" min_height="none"]
אחחח.. אין כמו בוקר של חופש שנגמר!
לילדים בגן הכוונה. מאחר ואני עצמאית ועובדת בבית, אפשר לומר שאני חצי בחופש, במיוחד מאז שהתאומות נולדו. כך שבחגים ובחופשות של מערכת החינוך עם עוד ילד בבית, עצוב לומר אבל אני מוצאת את עצמי עובדת פי 3 יותר קשה. שלא תבינו לא נכון, אני מטורפת על הבן שלי אבל כשהוא בבית ומשתעמם זה לא פשוט להיות איתו ועם עוד שתי פיצקיות בנות 3 חודשים שזקוקות לטיפול אינטנסיבי.
אז היום בבוקר היתה תחושת הקלה.
בימי החופש השתדלנו למשוך את יובל בלילות עד מאוחר, מה שגרם לו לפתוח את הבוקר ב9-10 וגם לי. הבנות בדכ קמות בשעה הזו ולפעמים גם רק ב11 אם לא מפריעים להן. גנים טובים וקורנפלור 🙂
החלטתי אתמול לנסות להסתדר לבד בבוקר עם ההתארגנות לגן במקום לרבוץ במיטה עד מאוחר ואמרתי לבעלי שיצא מוקדם לעבודה כדי שיוכל לחזור מוקדם במקום להתעכב על הילד בבוקר.
כיוונתי לעצמי שעון ל-7 בבוקר. וגם התעוררתי איתו.
הערתי את יובל והכנתי לו תה ושניה לאחר מכן מיה התעוררה. אתמול בלילה היא אכלה רק חצי ארוחה וכנראה שבגלל זה קמה מוקדם. ישבתי להניק אותה במשך 20 דקות שהרגיעו אותה לבינתיים. שמתי אותה בעגלה והתארגנתי. יובל בינתיים התלבש והתארגן. הרמתי את נןגה עם השמיכה והעברתי אותה לעגלה והיא המשיכה לישון. לקחתי את יובל לגן. הילד היה מבסוט לחזור ורץ כל הדרך ונכנס לגן בלי לחכות לי בכלל. הגן מתחת לבית אבל עדיין..
גם לו נמאס לשבת בבית והוא התגעגע לחברים.
אחכ עליתי הביתה, מיה התחילה להיות רעבה כי החלב שלי בדכ לא משביע אותן ותוך כדי גם נוגה התעוררה ורצתה לאכול. הכנתי לשתיהן בקבוקים, התיישבתי על הכורסא בסלון יחד איתן ועם כרית הנקה ששתיהן עליה והאכלתי אותן.
בשעה 9, דקות ספורות אחרי ששני גרעפסים קולניים הדהדו בחלל החדר, אמא שלי נכנסה בדלת ובאה להיות איתן לכמה שעות כדי שאוכל להתפנות לסידורים ודברים שהייתי צריכה לטפל בהם.
האמת שהיה ממש כיף להתאוורר קצת. הבנות היו מקסימות וקיבלו אותה עם החיוכים המתוקים האלה שבתמונה, ישנו חצי מהזמן והיא עזרה לי עם ערימת כביסות שצעקה הצילו.
[/fusion_builder_column][fusion_builder_column type="1_1" background_position="left top" background_color="" border_size="" border_color="" border_style="solid" spacing="yes" background_image="" background_repeat="no-repeat" padding="" margin_top="0px" margin_bottom="0px" class="" id="" animation_type="" animation_speed="0.3" animation_direction="left" hide_on_mobile="no" center_content="no" min_height="none"]
יש משהו מרגיע בנוכחות שלה למרות שאני די רגועה לבד עם הבנות אבל נהיינו חברות טובות וזה ממש כיף.
היא הלכה בצהרים ואני התפניתי לטפל בבנות. ב4 וקצת אספתי את יובל מהגן ועשינו סיבוב למרכז ואכלנו ארטיק יחד. הוא רץ כל הדרך וממש נהנה. הגענו ב6 יחד עם בעלי ואז התחלנו תורנות נודניק של הערב עם הבנות.
אבל בסך הכל היה יום נחמד. חוזר לי השקט לראש ולנפש.
ארור האידיוט שהחליט על החופשות הארוכות מדי לקטנטנים שלנו בלי לתת פתרון הולם לאלו מאיתנו שעובדים.[/fusion_builder_column][/fusion_builder_row][/fusion_builder_container]