[fusion_builder_container hundred_percent="yes" overflow="visible"][fusion_builder_row][fusion_builder_column type="1_1" background_position="left top" background_color="" border_size="" border_color="" border_style="solid" spacing="yes" background_image="" background_repeat="no-repeat" padding="" margin_top="0px" margin_bottom="0px" class="" id="" animation_type="" animation_speed="0.3" animation_direction="left" hide_on_mobile="no" center_content="no" min_height="none"]
זה ללא ספק אחד הימים היותר שמחים בחיי. היום קיבלתי אישור סופי וודאי שיש לי 2 בנות.
כל כך חששתי שיהיו לי שני בנים, במיוחד אחרי היום, היום הראשון לבד עם יובל בבית , יום ראשון לחופש הגדול, אני כבר צרודה מלצעוק. ההיפר כל היום רץ ומשתולל. בגלל החום שיש בחוץ ובגלל המצב שלי לא טוב לי להסתובב יותר מדי בחוץ אז נשארנו בבית, ראינו סרטים, שיחקנו קצת, העברנו את היום. על השנ"צ הוא דילג.
בכלל בימים האחרונים אנחנו בטירוף עם הדירה, אתמול התחלנו לארוז קצת, והיום בערב הגיע זוג שהראה סימני רצינות על הדירה שלנו, בינתיים עיכבנו את כל המהלך של להתקדם עם דירה חדשה כל עוד אין לנו שוכרים.
הייתי זקוקה לזה. ל10 דקות לבד עם הטכנאית לראות את הקטנטנות שלי במוניטור.
הטכנאית שאלה אותי מה יש לי בבית – אמרתי לה בנדיט בן 4.
היא אמרה לי "אז בטח תשמחי אם יהיו לך 2 בנות" ואז הראתה לי את קו המתאר של הבטן ואיבר המין של אחת מהן שנראה בבירור. לא הצ'ופצ'יק שאני רגילה לראות מיובל. ויש לי 2 בנות!
הרגשתי הקלה עצומה, כבר הכנתי את עצמי לגרוע מכל, שני בנים, ויש לי 2 בנות.. כיף!
תסלחו לי על ההתלהבות אבל אחרי בן שהוא בן במלוא מובן המילה, כמו הילדים המופרעים האלה שבסרטים, זה משמח לדעת שיהיו לי שתי מתוקות קטנות ועדינות (למרות שאחת מהן מכסחת לי את הצורה בבטן כבר מעכשיו).
הצוואר רחם שלי קצת התקצר, לא פלא אחרי כל ההשתוללויות שלי בשבוע האחרון עם הדירה וכל הריצות ואני חייבת להוריד הילוך בדחיפות.אשכב לנוח כמה שאפשר השבוע.
אבל בסך הכל תחושה שהכל מסתדר , הן גדלות יפה, יש דירה, ועכשיו צריך רק להתחיל לסגור את הפינות.
מחר אני הולכת לסגור את נושא הגנים ליובל , מקוה שנמצא מקום בגן עיריה.
וזהו.
אז אין פוסט ארוך מדי, הולכת לנוח קצת עכשיו.
לשיר הזה התחברתי מאוד אחרי ההפלה שעברתי, כמה ימים אחרי כשהתחלתי לעבד את העניין ולעכל את האובדן.
היום שמעתי אותו שוב ברדיו, והוא התחבר עוד יותר חזק..
אז הנה הם באים, ימים של שקט..
[/fusion_builder_column][/fusion_builder_row][/fusion_builder_container]